אחרי קריירה בת 24 שעות כעורך-דין – כנראה אחת הקצרות בהיסטוריה – עברתי לספרות. כתבתי דוקטורט על המרחב בפרוזה של יעקב שבתאי (1934-1981) באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחייתו של פרופ' דן מירון, כמו כן כתבתי שני רומנים (אבנר ברנר [עורך: חיים פסח] והרוצחים [עורכת: דפנה רוזנבליט]) וספר סיפורים קטנים (ערים תאומות), שלושתם פורסמו בהוצאת בבל; ספר שירה (פירות | גט) פורסם בהוצאת אבן חושןבלי שום מקרה מוות: סיפורים מקיבוץ לוחמי הגטאות, בהוצאת בבל ובית לוחמי הגטאות (הספר הופיע גם בתרגום לאנגלית).

סייעתי ליואל הופמן בתרגום ספר הזן של ג'ושו, בבל 2007, וקול היד האחת (כתר, 2011); תרגמתי גם את דאו: דרך הנהר של אלן ווטס (בבל, 2010). בפברואר 2009 פורסם קרוב [עורך: דרור משעני] בהוצאת כתר. יש לו תרגום לצרפתית (רוזי פנחס-דלפש, אקטה-סוד; רוזי תרגמה גם את "אחות שמש" [מרץ 2014]), לאיטלקית (אלנה לוונטל, ריוניטי), לאנגלית (דליה בילו, דלקי), לגרמנית (ליליאן מילנגר, ולשטיין) ולתורכית (דדלוס), ויש קטעים בסינית ובפולנית. לקטעים באנגלית >>. משעני גם ערך את נתניה, 2010, שתורגם לאנגלית ע"י טוד חזק-לואי וראה אור בנובמבר 2013 בדאלקי, ואת הרומן "אחות שמש", כתר, אוקטובר 2012. ספר הילדים כוס התה שלי [עורכת: דלית לב], עם ציורים של מאיר אפלפלד, יצא בהוצאת עם עובד (2011),  יש גם תרגום לספרדית (לטרה, מקסיקו). ספר הילדים "מעיל ושמו שמואל" ראה אור ב-2016 עם איורים של אפרת לוי. הרומן טיט (כתר), שיופיע בתרגום לאנגלית של גבריאל לוין בהוצאת פראר, סטראוס וז'ירו ב-2018, וספר השירה "אלה כרגע חיי" (אבן חושן) פורסמו אף הם ב-2016.

לעוד פרטים וביבליוגרפיה: >> וגם כאן.

בין 1997 ל-2006 ערכתי תוכניות רדיו בקול המוסיקה. אצרתי את הבינאנלה הישראלית השניה לרישום ("רשמים" II) בבית האמנים בירושלים (2004), את התערוכה "חפצים וחמלה" בגלריה 33 בתל אביב (2005) ואת התערוכות "הלא יאמן פשוט ישנו" (2009) ו"סגור את פיך ואמור מילה אחת" (2011) בגלריה רוטשילד אמנות. כתבתי טקסטים לתערוכות אמנות בגלריות פרטיות, באוסף קופפרמן, בבתי האמנים בתל אביב ובירושלים, במוזיאון תל אביב לאמנות ובמוזיאון ישראל. רובם מפוזרים באתר זה במדור "רשימות על אמנות".

במאי-יוני 2008 הייתי "סופר אורח" באוניברסיטת תל אביב. ההרצאות הורחבו והופיעו בספר שאלות בספרות בהוצאת מוסד ביאליק (2013).

ערכתי מבחר אישי מכל שירי ישראל אלירז עד כה (1980-2010): "דברים דחופים", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010, ועוד מספר ספרי עיון, שירה ופרוזה. עורך, מסוף 2011 (גיליון 95) את כתב העת ואת סדרת ספרי השירה של "הליקון".

שידרתי את סדרת השיחות "תמונות של בשר" באוניברסיטה המשודרת של גל"צ החל מנובמבר 2013 [עורך: חגי בועז]. השיחות הופיעו כספרון בסדרת "קו אדום דק" של הוצאת הקיבוץ המאוחד [עריכה: דנה פריבך-חפץ; עריכה מדעית: לאה דובב], פברואר 2014.

בשנת תשע"ח אלמד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים, שם אני גם מרכז את התכנית לכתיבה. אני מלמד ספרות בחוגים הספרותיים ובירושלים גם בפקולטה למשפטים.

4 תגובות בנושא “פרטים נוספים

  1. ד"ר בורשטיין שלום,
    ברגעים אלו ממש סיימתי לקרוא את הקטע "מה זו שירה" בספרך "שאלות בספרות". רק רציתי לומר לך שמצאתי את הקטע מפעים ונוגע ללב. כמי שמתלבט עם הקשר בין רישום לשירה (כמשורר גרוע ממש וכרושם בינוני), מצאתי שניסחת את הדברים אותם אני חש בצורה בה עכשיו אני יכול גם לחשוב עליהם.
    גם שתי דוגמאות הציפורים אותן הבאת בקטע כדוגמא ל"משהו חזק" ניסחו לי משהו שביקש להתנסח מזה זמן.
    המון תודה ושנה טובה.
    קורא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s