ריימונד קארבר / השעון של קפקא

 

 

תרגם מאנגלית דרור בורשטיין

 

יש לי עבודה בשכר זעוּם של 80 כתר,

ושמונה עד תשע שעות אינסופיות של עבודה.

אני טורף את הזמן שֶמִחוּץ למשרד כמו חיית-פרא.

באחד הימים אני מקווה לשבת בכיסא בארץ

אחרת, להשקיף מבעד לחלון אל שְׂדוֹת קנה-סוּכּר

או אל בתי-קברות מוסלמיים.

איני קובל על העבודה כמו על

כובד הזמן הטובעני. השעות במשרד

אינן ניתנות לפיצול! אני חש בלחץ

של שמונה או תשע השעות המלאות אפילו בחצי השעה

האחרונה של היום. כמו מסע ברכבת

שנמשך לילה ויום. בסופו של דבר הנךָ לגמרי

מָחוּץ. אינך חושב עוד על מאמץ

הקטָר, לא על הגבעות או על

נוֹפֵי הכפר השטוחים, רק מייחס את כל המתרחש

לִשְעוֹנְךָ בלבד. השעון אשר אתה לא חדל מלהחזיק

בכף-ידךָ. ואז מרעיד. ומביא לאט

אל האוזן בחוסר אמוּן.

 

 

 

(המקור מתוך זה; עוד משהו על קפקא – כאן)