בטרמפיאדה
- לאן אתה מגיע?
- לאן אתה צריך?
- מה, לא, שאלתי: 'לאן אתה מגיע?'
- ככה, אה?
- מה?
במכולת
- …ומִזֶה, מִזֶה יש לך מספיק?
- מה 'מִזֶה'?
- מהחומר ההוא, יש לך מִזֶה?
- מספיק לְמָה?
- מִזֶה?
בתור לפילהרמונית
- הוא כבר היה כאן
- רק פעם אחת?
- למה את אומרת 'פעם אחת'?
- אמרתי יותר מפעם אחת
- לא, גברת, זה לא מה שאמרת
- אז מה אמרתי? נו אז אם אתה כל-כך שומע, אז מה אמרתי?
- שהוא כבר היה כאן
- נו, אתה רואה? העיקר להתווכח
- אני מתווכח?
- לא, אני, אני מתווכחת
יפה שקנית את הספר שיש בו שיר העוסק בשיחה בעת לויה
אהבתיאהבתי
.
אהבתיאהבתי
גדול.
אהבתיאהבתי
לגבי הטרמפיאדה והשאלה הקבועה: לאן אתה נוסע? אני מתפתה לעיתים להשיב כי זה עדיין לא סגור וכי הישיבה שקבעו בעשר, אולי תוזז אבל צריך לראות…הטרמפיסט מסתכל עלי בתדהמה ולפעמים הוא גם נשבר: אני צריך ל…
אהבתיאהבתי
לבית ראשון:
איזה ספר, לא הבנתי.
אהבתיאהבתי
קודם כל, השיחות שאספת נפלאות.
אינני זוכר את שם הספר כרגע אולם שימבורסקה תיעדה בשיר שיחה במהלך לוויה והשיחות שאספת הזכירו לי את השיר עד מאד.
מבטיח לעדכן אותך בשם הספר ברגע שאזכר
אהבתיאהבתי
זכור לי מהבלוג הישן? לא בטוח, אך יפה גם הפעם.
אשמח אם פעם תעלה שוב את תירגום ווייטס שלך.
אהבתיאהבתי
לא חסרים משוגעים
אהבתיאהבתי
נ', התרגומים הוחדרו אל הארכיון: http://www.notes.co.il/burstein/9076.asp
אהבתיאהבתי
קראתם את הטור האחרון של חיים ברעם? הזוי כמו הקצרים הללו.
http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=3034
אהבתיאהבתי
לרגל הכריסמס, המשיח שהיה או לא היה. ממש כאן. האם זה הוא שהיה. כמו ויכוח שעדיין לא תם (ולא תמים), ורק מתחיל, או חל, או חלה.
– לא הבנתי?
– לא אמרתי.
– לא הבנת, או שלא אמרת.
אהבתיאהבתי
מזכירה לי הצגת יחיד של ולדימיר פרידמן בשם "שם נולדתי" שבה הוא מצביע על כל מיני מוזרויות מקומיות.
אחת הדוגמאות שלו לייחוד הישראלי היא שאף פעם לא תקבל תשובה ישירה לשאלה ששאלת.
אהבתיאהבתי
האם את יכולה לתת מראה מקום? האם זה נכתב רוסית? ואם כן, האם יש תרגום?
תודה
אהבתיאהבתי
מדובר בהצגת יחיד בעברית של השחקן ולדימיר פרידמן שבה הוא מספר כל מיני אנקדוטות מחייו של עולה חדש בארץ. בהצגה הוא משלב גם כמה שירים שכתב בעברית וברוסית בליווי גיטרה.
אני ראיתי את ההצגה בתחילת החודש אבל אמרו לי שהיא רצה כבר כמה שנים ברחבי הארץ .
אהבתיאהבתי
דרור-
שם הספר הוא "תחילת המאה"
ואחד מהשירים נקרא הלוויה
אהבתיאהבתי