וולפגנג אמדאוס מוצרט
  • שתי חידות וקטע ממכתב
  • אנו אחיות רבּות
    מכאיבה פגישתנו כמו היפרדותנו זו מזו.
    גרות אנו בארמון,
    אך מוטב אם נכנה אותו "בית כלא"
    שכּן אנו סגורות שם ומוכרחות לעבוד לתועלת האדם.
    הדבר המוזר הוא שהדלתות נפתחות עבורנו לעתים קרובות,
    ביום ובלילה,
    ועדיין איננו יוצאות,
    אלא אם כן יוציא אותנו מישהו בכוח.
  • אני דבר מיוחד.
    אין לי נפש ולא גוף.
    איש אינו יכול לראות אותי
    אך אפשר לשמוע.
    איני קיים רק לעצמי.
    רק בן אנוש יכול לתת לי חיים
    ככל שרק ירצה.
    וחיי הם רק כהרף עין.
    כי אמוּת כמעט ברגע היוולדי.
    וכך, לפי רצון אדם
    אוּכָל לחיות
    ולמות מספר בלתי מוגבל של פעמים בכל יום.
    לאלו הנותנים לי חיים איני עושה דבר.
    אך את אלו שעל-ידם אני נולד אותיר
    מלאי רגשות כאב
    למשך הזמן הקצר של חיי
    עד שאעלם.
  • התמניתי לעבודה
    אשר תאפשר לי
    פנאי לכתוב מוזיקה
    רק כדי לשמח את עצמי.
    ואני מרגיש שאני יכול
    לעשות משהו בעל ערך בתהילה
    אשר רכשתי. אך תחת זאת עלי למות.

שני הקטעים הראשונים הם חידות "מי אני?" שכתב מוצרט. הקטע השלישי הוא קטע ממכתב שכתב מוצרט סמוך למותו בגיל 35. שני הקטעים האחרונים צורפו זה לזה והולחנו על ידי מייקל ניימן, ובוצעו, באנגלית, בספר השירים של מייקל ניימן מפי הזמרת אוּטֶה לֶמְפֶּר.

9 תגובות בנושא “מוצרט: שתי חידות וקטע ממכתב

  1. אבל מוסיקה לא כל-כך עונה על 'הרף עין' או 'אמות כמעט ברגע היוולדי'. לדעתי אפשרות יותר מדוייקת היא קול או צליל. לדעתי קול.

  2. האם המוזיקה היא רק טעם החיים, או שאולי היא החיים עצמם.
    האם החידה הראשונה היא הפרשנות הנכונה למונולוג "להיות או לא להיות" של המלט.

    לפני כשנתיים, אחרי קונצרט מיצירותיו שיגרתי לעצמי ICQ בזו הלשון:
    "כמה אווילית היתה תלבושתם של הנגנים, כל-כך פשוטה ויומיומית, בעוד שוולפנג אמדיאוס, כידוע לכל, בחייו ובמותו היה ונשאר בחור מאוד חגיגי."

  3. היה נדמה לי שהראשון מחשבות והשני צליל, ובמיוחד כשכתבת שמוצרט כתב חידות מי אני, שהתכוונת שהוא דיבר אכן על עצמו ועל הקולות שבראשו.

  4. הרעיון של מחשבות יפה, אבל לא בטוח שהשורה האחרונה מסתדרת – איך אפשר להוציא מחשבות בכוח?
    ראיתי באיזה מקום שמישהו ענה לחידה הראשונה: זונות בבית זונות.

סגור לתגובות.