במסגרת המפגשים שכונו "ועדות הפיוס והצחוק", ושעניינם היה, עם סיום הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובעזה, להפיג אי-אילו מתחים וטרוניות "משני הצדדים", כדברי העיתונות, הוזמן הקומיקאי האמריקאי הידוע בארני שולץ לתרום מכישוריו, כלומר להצחיק ולפייס. למרות שהבדיחות היו ביידיש, הוכתר מפגש הפיוס והצחוק בהצלחה רבה על ידי העיתונות הישראלית, עד כדי כך, כי גם העובדה שבאותו היום בו נערך המפגש המסכם של "ועדת הפיוס והצחוק" נורו ונהרגו שני נערים "מן הצד השני" (כך העיתונות) ליד כפרם הסמוך לחוֹמה, שמזה שנים קרויה, על שם סדרת המפגשים, "חומת הפיוס והצחוק", לא הביאה לביטול המפגש החגיגי המסכם, שבּו קרא בארני שולץ מתוך כתבי שלום עליכם לקול צחוקם הרם של כל הנוכחים, שאחד מהם אף לקה בהתקף לב קל. רק כמה ימים אחר-כך הסתבר כי מי שהיו אמורים להיות הנציגים הפלסטינים במפגש המוצלח היו קבוצה של סטודנטים ליידיש מקזבלנקה, עיר שהיהודים בה, כידוע, עוברים בשנים האחרונות רנסנס תרבותי חסר תקדים הכולל לימודי יידיש כמקצוע חובה החל מכיתה ג', ונסיעה למחנות ההשמדה בפולין כבר בכיתה ו'.

3 תגובות בנושא “סיום הכיבוש

  1. לעניות דעתי הפעם קטע לא כל-כך מוצלח. כמובן שאפשר לירות להרבה כיוונים בו-זמנית בקטע קצר, אבל דחיסות מחייבת איכות של שיר, סוג מסוים של מיקוּד, זרימה, אחידות, מה שבמוזיקה נקרא מיצלול. זה שעטנזי, העצים לא עושים יער.

  2. בדיוק לפני כמה ימים קראתי על כינוס שהתקיים בארצות הברית למען עמים מדוכאים במזרח התיכון. הנציגה מישראל אכן היתה משהו כמו תלמידת יידיש מקזבלנקה, שדיברה על קיפוח מזרחים במזרח התיכון. בביוגרפיה שלה – קצינה בכירה במודיעין של צה"ל, ועוד כמה סימנים של קיפוח. לא הגיע נציג פלשתיני מישראל…אבל דיבר במקומם יהודי מניו יורק.
    גדול גדול

סגור לתגובות.