נִצַּלְתִּי בְּקַלּוּת. הַמַּעֲבָר הָיָה קָצַר. אֶת שְׁאֵרִית יָמַי בִּילִיתִי תַּחַת מַסֵּכָה.
מִתּוֹךְ כַּמָּה פַּסְפּוֹרְטִים שֶׁהוּנְחוּ עַל שֻׁלְחָנִי בָּחַרְתִּי לִי אֶחָד שֶׁל יְהוּדִי.
שָׁנִים עָבְרוּ מֵאָז הֵנָפְתִי מוּל מַרְאַת בַּיִת-הַמָּלוֹן כַּף יָד יָמִין פְּרוּשָׂה לְצַד רָאשִׁי.
בַּמִּלְחָמָה, אוֹמְרִים, הָיוּ מִקְרֵי אַכְזָרִיוּת. "בְּמִלְחָמָה כְּמוֹ בְּמִלְחָמָה". מִשְׁפָּט קָצָר, בָּהִיר.
אֲנִי מֵסִיר מֵעַל שִׁכְמִי אֶת הָאַשְׁמָה כְּמוֹ חָלוּק בֵּית-הַמָּלוֹן הָרַךְ.
עָמַדְתִּי עַל מִרְפֶּסֶת כִּמְדוּמֶה וְכָל מִי שֶׁחָפַץ בְּכָךְ נִקְבָּץ וְהִתְאַסֵּף.
אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ יְלָדִים וִילָדוֹת חִלְּקוּ פְּרַחִים וְצָחֲקוּ. צָחַקְתִּי גַּם אֲנִי.
רָאִיתִי יוֹם אֶחָד אֶת נְאוּמִי לִפְנֵי הָהַמּוֹנִים וְלֹא הִכַּרְתִּי אֶת קוֹלִי.
אֲנִי מַבִּיט מִתּוֹךְ חַלּוֹן אֶל הָאוֹקְיָנוֹס. הֵן לֹא לָרִאשׁוֹנָה אֲנִי יוֹשֵׁב וּמְכַוֵּן אֶת הָאֶקְדָּח אֶל רַקָּתִי.
בְּעוֹד אַרְבַּע שָׁנִים אֶהְיֶה בֵּן 150 וְשׁוּב הַצֶּוֶת יַעֲרֹך לִי חֲגִיגָה צְנוּעָה.
אֶנְשֹׁף בְּכֹחַ בַּנֵרוֹת הָדַּקִּיקִים וַאֲכַבֶּה אֶת הַנֵרוֹת.
אֲנִי אָדָם זָקֵן וּכְנִרְאֶה שֶׁעוֹד שָׁנִים רַבּוֹת נוֹתְרוּ לִי. עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת.
קָרָאתִי בַּסְּפָרִים שֶׁרֹעַ אָשֵׁר אֵין לְתָאֲרו הִפַחְתִּי בָּעוֹלָם.
כֹּחַ פְּנִימִי דָּחַף אוֹתִי כְּפִי שֶׁהוּא דּוֹחֵף אֶת שְׁאָר הָאֲנָשִׁים.
אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִן הַמִּסְדְּרוֹן גְּרִירַת-רַגְלָיִים שֶׁל אָדָם. מִי הָהוֹלֵךְ?
אֲנִי מֵסֵב אֶת הָאֶקְדָּח מֵעִם רֹאשִׁי וּמִסְתַּכֵּל אֶל הַגַּלִּים וְאֶל הַיָּם. טָבוּעַ צָף עַל הַגַּלִּים.
כָּעֵת אָקוּם, אֵרֵד וְאֶסְתָּרֵק, וְאֶצְטָרֵף אֶל יֶתֶר הַזְּקֵנִים הַסּוֹעֲדִים.
מתחת לשולחן 