פרס ישראל לספרות עברית

ג', הסופר שזכה בפרס ישראל לספרות עברית, וכתוצאה מכך הודפסו כל ספריו – עשרים ושמונה במספר – אחרי שנעדרו ממדפי הספרים במשך ארבעים שנה ויותר, עם היוודע לו דבר הזכיה, לה פילל יום-יום במשך כל אותן ארבעים שנה שבהן נמחק למעשה, פשוטו כמשמעו, מן המציאות הספרותית, לקה בשבץ הלב ומת במקום. הוצאת הספרים בעלת הזכויות על ספריו של הסופר ג' מיהרה והזדרזה להדפיס מהדורה נוספת מכל ספריו ולהפיץ גם אותה בכל חנויות הספרים. כמה ימים לאחר מכן התברר כי ההודעה על הענקת הפרס היתה מוטעית, והפרס, שטרם הוענק בפועל לסופר ג', נשלל ממנו בכל זאת. חנויות הספרים מיהרו להחזיר להוצאה את עשרות אלפי העותקים החדשים של ספריו של הסופר ג', אבל ההוצאה סרבה לקבלם. עד היום מחולקים שלושה ספרים של הסופר ג' לכל חייל בטקס סיום הטירונות, לצד ספר התנ"ך.

6 תגובות בנושא “פרס ישראל לספרות עברית”

  1. שלושה עותקים מהספר שלו.
    יש למישהו מושג מה אני יכול לעשות איתם?
    טוב,מקסימום אני יכול להכניס אותם לבונבוניירה שעוברת אצלנו במשפחה בירושה כבר 70 שנה,ממילא אף אחד לא ישים לב.

    אהבתי

  2. ארבעים שנה זה במדבר, נכון? אז רק מנגד הוא ראה את הארץ.
    ארבעים שנה פלוס כל השנים שצריך בשביל לכתוב 28 ספרים פלוס הילדוּת שווה חיים מאד ארוכים. מוסר השכל: שווה לפַלֵל.
    "התברר כי ההודעה על הענקת הפרס היתה מוטעית"… דרור המשפט הזה… טעון שיפור, עקב אכילס.

    אהבתי

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: