היהודי ששפך גלון של חומצה על הציור אמנות הציור מאת ורמר, טען להגנתו לאחר מכן בבית המשפט בווינה כי הציור היה שייך לאדולף היטלר מ-1938, ויצא מן האוסף בעקבות סיום מלחמת העולם השניה. לאחר בירור קצר נתברר כי טענתו של היהודי היתה נכונה. הוא שוחרר, ולמחרת החלו כל המוזיאונים לאמנות באוסטריה – ותוך מספר ימים הצטרפו אליהם המוזיאונים לאמנות באיטליה, גרמניה, צרפת, רוסיה וספרד, כמו בעוד מדינות קטנות באירופה ובמזרח התיכון – במבצע שזכה לשם הקוד "רסטורציה", ובמהלכו התיזו אוצרי כל המוזיאונים גלון חומצה על כל אחד מן הציורים שהיו באוסף של דיקטטורים בזמן מן הזמנים או שדיקטטור התבונן בהם אי פעם. למעט חריגים בודדים, מדווח היום המגזין התל אביבי לאמנות "סטודיו", חדלה אמנות הציור, למעשה, להתקיים.