לאונרדו דא וינצ'י
כיצד בעזרת מכונה מסוימת
רבּים יכולים להישאר זמן-מה מתחת למים.
וכיצד ומדוע איני מתאר את שיטתי להישאר מתחת למים
וכמה זמן אני יכול להתקיים ללא מזון.
ואיני מפרסם או מגלה את הדברים
מפני טִבעו המרושע של האדם
שישתמש בהם לרצח במעמקי הים
ולהרס של ספינות ולהטבעתן
יחד עם האנשים שבתוכן
(תחילת המאה ה-16. מן התרגום האנגלי של המחברות)
מתחת לשולחן 
זה ההוא מהקוד?
אהבתיאהבתי
לדעתי קוד דה וינצ'י היה צייר דגול מאוד אבל ההמצאות שלו זה סתם שטויות.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי למה חשוב לתרדם את דה וינצ'י מאנגלית?
מה העניין?
באמת, לא ברור לי.
אהבתיאהבתי
אגב -מאמר יפה מאוד היום בהארץ תרבות וספרות.
מאוד נהנתי.
אהבתיאהבתי
אין לי תשובה לשאלה שלך
אהבתיאהבתי
ותודה.
אהבתיאהבתי
אתה חושב שיש גם היום מדענים וממציאים שלא מפרסמים את ההמצאות שלהם מאותה סיבה?…
אהבתיאהבתי
זה לא נראה סביר, אחרי התקדים של איינשטיין. מכל מקום, יש כל כך הרבה מדענים היום, שסביר שאם מישהו יסתיר מחקר בעייתי כזה יבוא אחר ויגלה את אותם ממצאים כעבור זמן מסוים.
אגב, אם מישהו מעוניין ברשימה על שלום עליכם הנזכרת לעיל, היא כאן:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=591010&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
אהבתיאהבתי
חבל, חשבתי שיש משהו מאחורי הסדרה של ליאונרדו -בכל אופן תודה.
אהבתיאהבתי
יצר לב האדם הוא טוב מנעוריו, כתבה אנה פרנק בסוף יומנה.
(ואני אישית מסכים איתה בכל מאודי, וכמו במקרה שלה גם לגביי שום הוכחות-בשטח לא יפריכו – תסתכלו בעיניים של התינוקות! מי שחושב אחרת הוא משוגע.)
אהבתיאהבתי
לאונרדו כמובן לא מדבר על תינוקות אלא על אנשים שיכולים להשתמש בצוללות.
אהבתיאהבתי
הוא כותב "טבעו".
מצאה חן בעיניי הרשימה שלך ב"הארץ". אני לא מסכים עם אמירתך שהפרוטקציוניזם הישראלי הוא המשכו של הפרוטקציוניזם הגלותי.
אהבתיאהבתי
אני דווקא דמיינתי ממציא כלשהו, קודח ממחשבות מקוריות, אבל מטמין את ההמצאות שלו באיזו פינה אפלה, כך שאי שם ישנה אולי איזו המצאה אדירה, ה-המצאה – כמו סם האלמוות, או אולי – היכולת להפוך אנשים לטובים יותר או לרעים יותר – והאדם הזה מסתיר את ההמצאה למען דור עתידי, שמלכתחילה יהיה טוב יותר…
(והרי גם ההמצאות של ליאונרדו כמובן פורסמו בסופו של דבר – על ידי מי, אגב?)
אהבתי את השוואת התרגומים שעשית ברשימה ב"הארץ", והסכמתי שצריך היה להשאיר את הטעם ה"יידישאי" של "כפרה" ו"מחותנים". אני תוהה – ואתה רמזת על כך – עד כמה הבחירות הללו קשורות להלך הרוח שבו נתון המתרגם – במקרה הזה, עד כמה הוא עצמו מחובר לעולם של העיירה ואוהב אותו, או מנגד – סולד ממנו.
אהבתיאהבתי
טבע זה לא בהכרח משהו שנתון באופן שלם ברגע הלידה. עובדה שטבענו אינו טבע תינוקי לגמרי.
גם אם תינוק לא יטביע ספינה, אין זה שולל את האפשרות שטבע האדם הבוגר הוא לעשות בדיוק את זה. העניינים מתפתחים עם הזמן לצערנו.
המחברות של לאונרדו פורסמו, למיטב ידיעתי, באמצע המאה ה-17 (תחילה רק העתקים של המחברות המקוריות) ולאחר מכן בתחילת המאה ה-19 פורסמו מהמקור.
מכל מקום, אם יומצא משהו שיכול לעשות את בני האדם לטובים או לרעים יותר הם לא יהיו כבר בני אדם במובן שאנחנו מכירים אותו, כך שההמצאה הזו טומנת בחובה אבסורד. סם האלמוות הוא ההמצאה המחרידה ביותר שאפשר להעלות על הדעת, יותר מפצצת האטום.
אהבתיאהבתי
פעם התעורר ויכוח בין גלן גולד לבין לאונרד ברנשטיין (כמנצח) לגבי ביצוע של קונצ'רטו של ברהמס (לגבי הטמפו). בסוף הם הסכימו שהם לא מסכימים.
אהבתיאהבתי
אתה מתייחס לדוגמאות הספציפיות שהבאתי, אבל אני דווקא התכוונתי לתחושה הזו שאי-שם בעולם מישהו המציא או גילה משהו מופלא לחלוטין – כל אחד יכול לחשוב מהו הדבר הזה – והוא מסתיר אותו מסיבות מוסריות-פסימיות, כמו אלה של לאונרדו. זה מצב מעניין. מצבנו במובן זה, אם אכן קיים אדם כזה, מקביל למצבם של אנשים שחיו בתקופתו של לאונרדו, ולא ידעו על ההמצאות שלו.
בכל מקרה, לגבי ההמצאה שתהפוך אנשים לטובים או רעים יותר, אני לא בטוחה שאני מסכימה אתך, כי הרי בני האדם היו מן הסתם שונים ממה שהם היום גם לפני המצאת המטוס, או המחשב, או הנצרות. למשל אפשר לטעון שההומניזם הפך את בני האדם לטובים יותר, ובכל זאת הם נשארו בני אדם ואין בכך אבסורד.
אהבתיאהבתי
לאונרדו לא לגמרי המציא את הדברים האלו, יותר הוא חשב על אפשרות קיומם. הוא לא באמת יכול היה לבנות צוללת או מטוס. כך שגם אם המחברות היו מפורסמות זה לא היה משנה את המצב.
אני לא יודע על אף רוצח שלא רצח בגלל ההומניזם, whatever that means.
אהבתיאהבתי
לפחות שלושה רוצחים לא רצחו מעולם בגלל ההומניזם. הלא הם כתובים בדם בדברי הימים במגילת הרוצחים לארנב הסופר.
🙂
מאמר ממש טוב בתרבות וספרות. אהבתי.
אהבתיאהבתי
התחלתי לקרוא עכשיו את "למי צלצלו הפעמונים". בהתחלה ישנה סצנה שבה הגיבור מצטרף אל חבורה של לוחמי גרילה שהמנהיג שלה הפסיק להיות נאמן למטרה. הגיבור, רוברט ג'ורדן, יכול להרוג את המנהיג (פבלו) אבל הוא מושל ברוחו ולא עושה זאת משום שהוא מרגיש שלהרוג אדם כשהדבר לא חיוני באופן אבסולוטי הינו בגדר חטא. לעומתו יש שם דמות אחרת, של צועני, שהוא צמא דם ולא נרתע מרצח,גם אם זה לא חיוני. אני חושבת שהמינגוויי מראה כאן את הגיבור כמי שמונחה על ידי רעיונות יותר מתקדמים על טבע האדם מאשר הדמות של הצועני. וזו רק דוגמה אחת…
(אבל זה כבר רחוק מהצוללות של לאונרדו)
אהבתיאהבתי
אבל אולי הדוגמא שלך היא בדיוק שמדגימה את ההפך ממה שאת מציעה. כלומר, הרי קל כל כך לדמיין אותם מתחלפים בתפקידים. קחי סתם דוגמה. היידגר, הפילוסוף הגרמני הגדול, כתב מאמר מצוין על ההומניזם, שנקרא אפילו "מכתב על ההומניזם". זה אותו היידגר שהיה גם נאצי ולפחות שיתף פעולה עם הנאצים.
תודה ד"ק (דני קרמן? דון קורליאונה? דיוויד קופרפילד? דייל קופר?)
אהבתיאהבתי
לא. מה כל ההומניסטים זכרים? סתם דורה. דורה קפקא.
אבל לא הבנתי את התשובה שלך. אני חשבתי שהיידגר כתב נגד ההומניזם, לא? אולי לא הבנתי את המאמר שלו.
אהבתיאהבתי
עד כמה שאני זוכר את המאמר, הוא מתקיף הבנה מסוימת של ההומניזם, זו של סארטר, ודוחה את ההומניזם מן הסוג שמקורו בסובייקטיביות החושבת של דקארט, אבל מציע במקומה סוג אחר של הומניזם בלי להשתמש במילה הזו. כלומר, הוא עדיין מדבר על הקיום האנושי, גם אם יש לו מילים אחרות ותפיסה אחרת. אבל אולי באמת הדוגמה שלו לא הכי מוצלחת בשיחה הזו, נכון.
מכל מקום אני צריך לקרוא את זה שוב, לא שיש לי כוונה לעשות את זה.
אהבתיאהבתי
כן, לא משנה איזה מלים ואיזה תפיסה, האנושי נשאר דרעק, מה? 🙂
טוב, גם אני לא חושבת שאני אקרא עוד פעם את המאמר הזה.
הספיק לי פעם אחת באוניברסיטה.
אהבתיאהבתי
אני לא חושבת שכל כך קל לדמיין אותם מתחלפים בתפקידים… אבל לא משנה. בכל מקרה, האמת שהדוגמה העיקרית להוכחת הטענה ש"האנושי נשאר דרעק" – אם זה מה שאנחנו רוצים להוכיח – מונחת לפתחנו, שכן לאונרדו עצמו, על אף הציטוט שהבאת, בנה מיני כלי נשק ומכשירים אכזריים לשימוש במלחמה, ועבד בשירות צ'זארה בורגיה האכזר ונטול העכבות. (כך התברר לי ממקורות יודעי דבר). אז אולי מה שאנחנו רואים בציטוט אלה ייסורי המצפון שלו על השירות הזה…
אהבתיאהבתי
נכון.
אהבתיאהבתי
להרחיק עד לאונרדו ומקורות יודעי דבר, רק כדי להבחין בכך שהאנושי נשאר דרעק? מספיק לפקוח את העיניים בבוקר, להיזכר באיזה ייסור מצפון אחד, והנה הדרעק. ואז יום נעים ופורה.
🙂
אהבתיאהבתי
אבל כאן יש לנו השגבה של הדרעק… 🙂
תחשבו, אם לאונרדו היה קצת דרעק, אז אולי להיות דרעק זה לא דבר כל כך נורא? (אפשרות אחרת היא שההגיגים שלי מידרדרים והולכים…)
אהבתיאהבתי
דווקא לי נראה שההגיגים שלך הולכים ומשתבחים, משתבחים ומתעלים. השגבת הדרעק – האם היא לא חלק מנטיית הלב של מיוסרי/מיוסרות המצפון?
אהבתיאהבתי