מתים / שרה סי. הארוול

אֶחָד-אֶחָד, וְאָז נְשִׁימָתָה נִשְׁקֶטֶת לִפְעִימָה.
מִדֵּי לַיְלָה הִיא נֶאֱבֶקֶת בְּאֹפֶן הַקִּיּוּם הַשָּׁקֵט הַזֶּה
בְּכָל תַּחְמֹשֶׁת הַיְּבָבוֹת שֶׁבִּרְשׁוּתָהּ.

הִיא זוֹכָה בְּסִפּוּר יָגֵעַ, בְּשִּׁיר חָנוּק, הַקְּשָׁרִים
הַקְּטַנִּים וְהַעִקְשִׁים אֶל הַחַיִּים, אֲשֶׁר נוֹשְׂאִים אוֹתָהּ הַרְחֵק.
בְּרוּכָה הַבָּאָה אֶל טֶקֶס הַקְּבוּרָה הַמִּצְרִי. הִיא נֶעֶלְמָה אֶל הַשְּׁאוֹל

עִם חַיּוֹתֶיהָּ הַמְפוּחְלָצוֹת. כְּשֶׁתִּתְעוֹרֵר,
הַמַּעְגָּלִים הַנוּגִים נֶעֶלְמוּ, הִיא מְמַצְמֶצֶת
לִפְנֵי שֶׁהִיא מְזַהָה אוֹתִי. הֶאֱזַנְתִּי

לְמִילְיוֹן נְשִׁימוֹת שֶׁלָּהּ. וּבְכָל לַיְלָה
גּוּפִי נִלְפָּת כְּשֶׁהִיא נִפְרֶדֶת לָלֶכֶת
לְמָקוֹם בּוֹ אֲנִי אֵינִי, וַעֲדַיִן בְּכֹל לַיְלָה אֲנִי מַפְצִירָה בָּהּ, לְכִי.

מתוך כתב העת Poetry, יוני 2005

תרגם מאנגלית: דרור בורשטיין