שלטי חוצות ברחבי תל אביב מבשרים על מחזמר המבוסס על חייו של יצחק רבין. נזכרתי במוצר הפופולרי החדש, סדרת שקיות סוכר של חמישה גרם ועליהן דיוקנאות של "אבות האומה", ומאחוריהן סיכום ביוגרפי בן כתריסר מילים. הנה לכם הגדרה אפשרית לפעולת התרבות העכשווית: כל דבר הפך או ייהפך לשקית סוכר קטנה.
11 תגובות בנושא “2 סוכר”
סגור לתגובות.
מתחת לשולחן 
מה זה שווה, הוא לא מתנועע!
אהבתיאהבתי
דרור,
עניין שקיות הסוכר מוכר וידוע, ולפי דעתי מדובר בחלק מהמאמץ הגדול של בתי קפה תלאיביבים להיות ב"פעם" ולא בעכשיו.
אני מכיר לפחות כמה בתי קפה עם שקיות הסוכר האלה ולא רק זה, אלא גם תמונות מראשיתה של תל אביב ואפילו כמה ספרים ישנים, במצב מאוד לא נוח לקריאה, שנחים על מדף לא גדול בפינת בית הקפה.
עוד מעט יגיע היום בו המלצרית יפת הפנים תשאל אותך "כמה כפיות צוקער בקהווה שלך, אדוני?"
נ.ב.
מחכה לפרק השני של סיפור הפסנתר!
אהבתיאהבתי
מחכה גם לפרק השני. מהר מהר חש בז.
הפרק הראשון מקסים.
אהבתיאהבתי
תודה, בינתיים זו התחלה כדי שלא יברח הרעיון וכדי לנצל את המומנטום של הגעת הפסנתר המהדהדת הביתה. בשבוע הבא בא המכוון.
אהבתיאהבתי
מעניין, רק אתמול קיימתי דיון עם הבת שלי בשאלה האם בסוכר קיים האלמנט של 'פג תוקף'.
ובסוכרזית.
לגבי רבין אני חושב שכן, בהחלט.
אם כי עלי להודות שגם בחייו לא המתקתי בו, לא ימים ולא שירים.
אהבתיאהבתי
היית ממתיק תה בסוכר קפקא?
אהבתיאהבתי
זה עתה המתקתי בברל כצנלסון
אהבתיאהבתי
פתאום הזכרתי לי איך לפני שנתיים כשעבדתי בבית קפה הייתי צריך יום יום (יותר נכון ערב ערב) למלא את כלי הסוכר בשקיות הקטנות, ותאמין לי שזה לא היה פשוט לשכנע חלק מהאנשים (שעל הסוכר) להדחס אחד ליד השני
אהבתיאהבתי
כתוב "צפוץ" ודחוס, מותיר את הקורא חסר נשימה…תחושת בהילות, אולי של פיל בחנות חרסינה, רבצה עלי במהלך הקריאה…ואהבתי!
אשמח לקרוא את הפרק הבא…
אהבתיאהבתי
דרור האם אתה מכיר את האתר הנפלא הזה:
http://www.geocities.jp/imyfujita/wtcpage1000.html
אהבתיאהבתי
לא הכרתי, נראה מעניין, והצ'ופר הוא כמובן ההקלטה. היצירה הזאת היא באמת השיא של המוזיקה. תודה.
אהבתיאהבתי