נִסְתַימוּ תַּחֲרוּיוֹת הַשִּׁירָה. עוֹמְדִים
בְּגַבֵּנוּ אֶל הַיָּם עַל תְּלוּלִיוֹת שֶׁל חוֹל. מַה כָּתוּב
בַּדַּפִּים הָאֵלֶּה? אָנוּ מַרְפִּים אֶת אֲחִיזָתֶנוּ
וְהַשִּׁירָה נֶחְטֶפֶת, עָפָה לְכִוּוּן הָעִיר. רַכָּבוֹת יוֹצְאוֹת רֵיקוֹת דָּרוֹמָה. הָיְתָה גַּם לָנוּ
הִזְדַּמְּנוּת, גַּם לָנוּ הָיָה כַּרְטִיס נְסִיעָה. מִזְוָדוֹתֵינוּ לוֹחֲצוֹת
עַל מַדָּפִים גְּבוֹהִים, שְׁמֵנוּ נִשָּׂא, צָמוּד לְיָדִיוֹת הָאֲחִיזָה, אָפוּף בְּרֵיחַ אֶצְבַּעוֹת כְּפוּפוֹת.
כְּשֶׁיַּעֲבֹר הַחֹרֶף, בְּמַחְלֶקֶת "אֲבֵדוֹת וּמְצִיאוֹת", יַבִּיט בָּנוּ
כֹּל הַמִּטְעָן הַזֶּה בְּתוֹכֵחַת הַנְּטוּשִׁים. הַמַּדְבֵּקוֹת עַל הַבַּד הַבָּלוּי, עָרִים
שֶׁשְׁמָן כְּבָר נִשְׁתַּנֶּה לִבְלִי הַכֵּר. סְפִינָה עוֹבֶרֶת,
מְמַלְמֶלֶת בְּעָשָׁן אֶת עֲתִידָן הַוַדָּאִי שֶׁל מִזְוְדוֹת אוֹקְטוֹבֶּר.
בָּעִיר פּוֹרְקִים עַתָּה אֶת שְׁמֵנוּ, אֶת כְּתוֹבְתֵּנוּ הַיְּשָׁנָה, הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית.
בַּחֲשֵׁכָה הַזּוֹ, עַל הַמַּדָּף, בַּקֹּר, פָּקִיד מֵיטִיב עָלֵינוּ שְׂמִיכָה.
