רֶחֶם עץ

11 תגובות בנושא “רֶחֶם עץ”

1. מעניין להביט גם בקוים הלבנים המכסים בדוגמאות את גופו של הגבר הזה. כדאי לקרוא אותם, אני חושב, כקוים שנמצאים בתוכו ולא על פני העור. ככאלה הם מימד נוסף של חיים – החיים הפנימיים. הם עצמם כלואים בתוך הגוף הכלוא בעץ הכלוא בחשכה. כלומר כלא בתוך כלא בתוך כלא.
   ובהמשך לכך נפלא לראות שבמקום בו אמור היה להמצא הרחם של הגבר הזה, לו היה אשה, מצטיירת מתוך הקווים הלבנים דמות של יצור קטן, אולי ילד.

   אהבתיאהבתי

2. דרור, חיפשתי באתר אליו הפנת, אחר הטקסט המלא שלך באנגלית ולא מצאתי. אתה יכול לשלוח לינק ישיר אליו?

   אהבתיאהבתי

3. עם רגלי אנוש, בעיני התמונה מייצגת איזושהי
   חתירה לגילוי שלב אבולוציוני שנגדע, יש דואליות בחתך עץ: מחד ינקות שמתגלת רק מתוך בבואה של צמיחה, ומאידך מה שכל עולל יודע: הגיל, לשון אחר: זיקנה.

   אהבתיאהבתי

4. אלכס ודוד, תודה על ההערות, אני מסכים, והן נוגעות באותה נקודה.
   הקישור לאנגלית הוא זה:
   http://www.arttoget.com/article.asp?id=9

   אהבתיאהבתי

5. רק אני רואה מרקם של תאנה כאן?
   אני חושבת שהתחושה של התאנה מאד מתאימה לפרשנות שלך.

   אהבתיאהבתי

6. כשקוראצ ניתוח מאיר עיניים כשל שניכם, מלבד העונג והלמידה המתמדת שלי, אני שוב ושוב מעריכה את מקומן החשוב של המילים המלוות יצירת אמנות, המצרף בין היצירה לבין אילו המביטים בה ומאירים אותה מעשיר את כל מי שחפץ בכך, ומקרב את האמנות אל עוד ועוד אנשים שאילמלא כך, לא היו נחשפים אליה.

   ו,דרור, הלינק של מאמרך באנגלית, משום מה לא נפתח אצלי כהלכה, תוכל לשלוח אותו שוב?

   אהבתיאהבתי

7. יש משהו בדברייך שאני נוטה להסכים להם.
   למרות שאני חושבת שדרור פותח דלת גם לשכמותי שכבר גמעו ושבעו אמנות ומוזיאונים. יש אפשר לומר איזשהוא שקט שבהתפרצות והתפרצות שבשקט. אתה מובל בעיניו בנתוח זהיר לתוך הסצנה כולה שמקבלת משמעות מהמקום שלך, שבו את עומדת, רגע רודף רגע והטקטיקה הזו שבה מזרות מוחלטת מתגלה המוכר כל כך כזר והזר כמוכר. פתאום את מבינה את האמן, את כל ההחלטות שהוא עשה ונוצרת שותפות בשיצירה בין האמן וביני. הכתיבה השקטה והנעימה משאירה תחושה של רטט בלב, כמעט נעלם המרחק ביני ובין האמן. יש משהו משחרר בכתיבה הזו. ממועקה, מכבלים אני הופכת לשותפה ומשוחררת.

   אהבתיאהבתי

8. תודה.
   זה הקישור הנכון. בכל מקרה אפשר להכנס לעמוד הראשי של האתר, ויש שם קישור בכותרת
   reviews on presented artworks
   או משהו כזה, ושם יש את כל הטקסטים נכון להיום.

   אהבתיאהבתי

9. "כמעט נעלם המרחק ביני ובין האמן"

   כמה יפה קירבת אותי לתחושה שבי שלא מצאתי לה מילים עד כה 🙂

   אהבתיאהבתי

10. באמת? נורא משמח 🙂
    כושר הביטוי שלי לא יפה כל כך, אני נורא שמחה מהמחמאה שלך.

    אהבתיאהבתי

11. ואגב, היום קראתי סקירת ספרים בהארץ על גליון שירה כלשהו. משפט של הכותבת הזכיר לי את התחושה של מה שבעצם רשימות הפכה בשבילי בלי שידעתי אני לבטא זאת:

    מה שחסר כל כך בשיח התרבותי בישראל – חלל תהודה, מרחב שבו קולות נשמעים, מהדהדים,

    אהבתיאהבתי

סגור לתגובות.