לִקְרַאת הָעֶרֶב הָרוּחַ מִשְׁתָּנָה. סִירוֹת
עֲדַיִן בַּחוּץ, בַּמִּפְרָץ,
נָעוֹת בְּכִוּוּן הַחוֹף. אִישׁ בַּעַל זְרוֹעַ אַחַת
יוֹשֵׁב עַל שִׁדְרִית שֶׁל סְפִינָה מַרְקִיבָה,
מְטַפֵּל בְּרֶשֶׁת דַּיָיגִים נוֹצֶצֶת.
הוּא מֵרִים אֶת עֵיְנַיו. מוֹשֵׁךְ מַשֶּׁהוּ
עִם הַשִּׁנַּיִם, וְנוֹשֵׁך הֵיטֵב. אֲנִי חוֹלֵף
בְּלִי לוֹמַר מִלָּה.
מְצֻמְצָם עַד מְבוּכָה
בִּגְלַל הַהִשְׁתַּנּוּת שֶׁל מֶזֶג הָאֲוִיר הַזֶּה,
הַהֲצָקוֹת שֶׁל לִבִּי. אֲנִי מַמְשִׁיךְ
לָלֶכֶת. כְּשֶׁאֲנִי מִסְתּוֹבֵב לְאָחוֹר כְּדֵי לְהַבִּיט
אֲנִי מַסְפִּיק רָחוֹק
כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הָאִישׁ הַזֶּה תָּפוּס בְּרֶשֶׁת.
מתוך: נתיב חדש אל הַמַּפָּל (1989)
תרגם מאנגלית דרור בורשטיין
מתחת לשולחן 