סין

במסעדה הסינית, אליה הגענו לרגל שנה למותו של אבא, כשנכנס המלצר, נזכרנו איך לפני שנה ישבנו באותה מסעדה עצמה, ואכלנו אותם מאכלים. אבא כבר היה "לא בריא", והוא שאל את המלצר הסיני, באנגלית שאותה צעק אליו, בעודו מפנה אליו את מקלות האכילה הדבוקים זה לזה, באילו אזורים של סין אוכלים את המאכלים שהוא הגיש לנו. "אצלכם בטח לכל אזור יש את המאכלים שלו", הוא אמר וחזר ואמר, בתחילה אל המלצר ואחר כך אלינו, קולו גובר יותר ויותר. "לכל אזור –", הוא אמר ונחנק אבל מיד התגבר, בעוד אנו כובשים את מבטינו בקערות המרק הקטנות, "– ככה זה אצלם. לכל אזור יש את המאכלים המיוחדים שלו", הוא לא הצליח לתפוס את מבטינו המושפלים ולכן פנה שוב למלצר וחזר על שאלתו במפגיע. שאלנו את המלצר אם הוא זוכר את אבא, אבל הוא ענה שלא. הזכרנו לו את השאלה שאבא שאל אותו לפני שנה, אבל הוא אמר שבכל סין אוכלים את אותו הדבר.