הרצָף

הכרתי פעם רַצָף פלסטיני אחד, שאחרי שהיה מניח את אריחי הקרמיקה בחדרי האמבטיה החדשים והיה מוודא כי הם ישרים על פי הפלס, היה נוטל פטיש ושובר את אחד האריחים. כך היה עושה בכל אחד מחדרי האמבטיה אותם ריצף ברמת אביב וברמת אביב ג'. במשך השנים קיבל עבודות ממאות דירות חדשות ומשופצות בשכונות היוקרה, למרות נוהגו הבלתי מוסבר – והידוע לכל – לשבור את אחד האריחים בסוף העבודה, מכיוון שהיה ידוע כבעל המקצוע הטוב ביותר בתחום בכל המזרח התיכון. שאלתי אותו, אחרי שהניח את האריח האחרון בחדר האמבטיה שלי, בעודו אוחז בפטישו המפורסם, מדוע הוא מקפיד לשבור את אחד האריחים אחרי שעשה עבודה כל כך יפה. הוא הביט בי ואמר שבמשך כמעט ארבעים שנה שהוא עובד כרַצָף ושובר אריחים לא שאל אותו איש מהלקוחות היהודיים, ולוּ פעם אחת ויחידה, מדוע הוא עושה זאת.