הגשר

לאמיר

לאור תלונות של מטיילים באזור הגולן על הצורך להקיף את הכנרת כדי להגיע מטבריה לעין גב ולסוסיתא, הוחלט להרים גשר בין הצד המזרחי והמערבי של האגם. במכרז זכה אדריכל הגשרים הנודע סנטיאגו דה צ'ילה, שהציב שני תנאים לביצוע העבודה: ראשית, כך דרש, יבוטל המנהג הנפסד של צליחת הכנרת בשחיה, שהרי מרגע שיוקם הגשר, טען – ובצדק – תהיה צליחת הכנרת לא יותר ממחווה לעגנית לארכיטקטורה המונומנטלית שהוא הוגה, כדבריו. דרישתו השניה היתה כי על מנת להקל על הצוות הטכני בהקמת הגשר, יוזרמו באופן זמני מֵי הכנרת, דרך נהר הירדן, אל ים המלח; ייבוש הכנרת הזמני יאפשר הקמה מהירה של קונסטרוקציית הגשר על אדמה יבשה; לאחר מכן, הכריז הארכיטקט, אין מניעה מצידו להשיב את המים למקומם המקורי. שני תנאיו של דה צ'ילה נתקבלו, כמובן, ללא הסתייגות. אחרי הקמת הגשר, שנתארכה מעט יותר מהמתוכנן, נתברר כי בשל הסכם השלום-הכולל שנחתם בינתיים בין מדינת ישראל ובין שכנותיה, הוחזר לפלסטינים ים המלח, כלומר הכנרת, והמים שאמורים היו לחזור אל מתחת לגשר המחבר עד היום בין טבריה ועין גב נשתו מזמן. לאור ההתפתחויות הגישה היום עמותת צולחי הכנרת בג"צ נגד מִנהלת הגשר והאדריכל הנודע סנטיאגו דה צ'ילה בבקשה לאפשר לה לקיים השנה את צליחת הכנרת השנתית כמתוכנן. הרכב של אחד עשר שופטים ידון הבוקר בבקשה.