הכרנו סופר אחד שלא יכול היה לקנות בגדים בעצמו. בכל פעם שהיה זקוק לחולצה או אף לזוג גרביים היה מתקשר אלינו ומבקש שנתלווה אליו לחנות הבגדים. רק לאחר שנים העזנו לשאול אותו מדוע לא הצליח לרכוש את בגדיו בעצמו. הוא ענה לנו שמכיוון שראה תמיד בביגוד, ובמילה הלבּשה במיוחד, אלגוריה למעשה היצירה הספרותי, הביאה אותו רכישה של פריט ביגוד כלשהו לשיתוק ולדיכאון. אחרי שנים רבות הופתענו לפגוש את הסופר לבוש חליפת שלושה חלקים וחובש מגבעת תואמת, אותן רכש, בבירור, בכוחות עצמו. שאלנו אותו, לאחר היסוס ממושך, מה הביא אותו לחרוג ממנהגו ולרכוש את החליפה ואת המגבעת בעצמו. הוא ענה לנו שהחליט לחדול מכתיבה אלגורית ולפתוח בתקופה חדשה ביצירתו, תקופה של כתיבה ריאליסטית שתיועד, כדבריו, לקהל הרחב. לא עבר זמן רב ונכחנו בטקס בו ידידנו הסופר קיבל את פרס ראש הממשלה, כשהוא לבוש בחליפה המהודרת שלו. כשהתכופף לנשק את ידו של שר הבטחון הבחנו, גם ממקומנו בשורה האחרונה, כי הגרביים שבחר לארוע לא היו תואמים.
מתחת לשולחן 