ספטמבר, כישלון

הניסיון למלא את המילה "ספטמבר" תוכן – נכשל. בחוץ היה חם מדי. אמור היה לבוא שינוי, השינוי התעכב. הוא הסתובב ברחובות עם ספר של בלזאק בתיק וניסה למצוא מקום לשבת ולקרוא, לשווא. חזר הביתה ובישל מרק כרוב. תקליטים של חברת ECM בזה אחר זה. עטיפות הסתיו, המוסיקה המלנכולית. ברדיו השמיעו משהו "מרוסיה הישנה", הוא עצר בצד להקשיב, אבל המוסיקה המשיכה עוד ועוד והוא נאלץ להמשיך בנסיעה. כאבים בכל הגוף. מרק כרוב, סיר מלא, המזגן פועל. ספטמבר, התרמית הגדולה של החרוז. החלומות לפנות בוקר מסתבכים. הוא חזר למקום עבודה ישן בעיר אחרת אחרי שנים של היעדרות. חיברו שם בחינות במתמטיקה ובערבית. המנהלת יושבת בחדרה החשוך, מנורת השולחן מאירה את רקתה מלמטה. אבל זה לא הפחיד אותו, היא היתה לבבית מאוד. היא אמרה בשמחה: "שמעתי שאתה זה ההוא שעזב את הסִפרוּת". "לא, מה פתאום, לא, יש לָךְ טעות", הוא אמר, אבל בלבו כבר ידע שהיא צודקת. בחלום אחר, מערכת מסועפת של מגלשות מובילה ממקום למקום, כמו בפארק המים שפיים, אבל בלי מים, ובכל העיר והארץ, כמו מערכת כבישים, אבל לצידה, מתחת רואים את הכבישים הרגילים ואת המכוניות, המגלשות הן לאנשים, במקום המדרכות כנראה. המגלשות מגיעות לפעמים לגובה רב. הנסיעה במהירות מטורפת, טסים ממש, בקושי רואים את האנשים. התחנה המרכזית היא ברחוב איינשטיין לקראת האוניברסיטה. שתי מעליות ושעון מחוגים גדול. איש לא יכול היה לומר לו על איזו מגלשה צריך לעלות. לבסוף נואש וזינק על אחת מהן, בתקווה לאלתר משהו לפי השילוט. אבל במהירות הזו מי יכול לקרוא משהו? מיד התחילה גלישה מהירה מאוד. פתאום חלף על פני סיבוב מוצא, אבל בכיוון ההפוך, כלומר לתל אביב. איך הגיע לשם? אנשים לכל מלוא העין צנופים כחבילות, חולפים ביעף, מחליפים מגלשה בצמתים ובמסעפים. כל העניין פועל בשקט גמור וללא תקלות. הוא אמר לעצמו שעדיף כבר לרדת, שככה אין סיכוי להגיע לשום מקום. אלא שגם לרדת מהמערכת המסובכת הזו של המגלשות זה לא קל. הוא חיפש איזה שלט. כשהתעורר לא זכר אם הצליח לצאת משם או לא.