לפני כמה דקות הלכתי על פני המרפסת הפתוחה
של הבית. משם יכולתי לראות ולשמוע את המים,
ואת כל הדברים שקרו לי כל השנים האלה.
היה חם ושָקט. גאוּת ושפל חלפו.
שום ציפורים לא שרו. בעודי נשען כנגד המעקה
קורי עכביש נגעו במצחי.
נתפסו בשׂערי. איש לא יוכל להאשים אותי שהסתובבתי
ונכנסתי פנימה. לא היתה רוח. הים
היה שקט כמת. תליתי את קורי העכביש מן האהיל.
שם אני מתבונן בהם נרעדים מפעם לפעם כשנשימתי
נוגעת בהם. פתיל דק. סבוך.
עד מהרה, לפני שמישהו ישגיח,
אני אסתלק מכאן.
תרגם מאנגלית: דרור בורשטיין
מתוך הספר אולטרמרין (1986)
מתחת לשולחן 