אתה

יש לי חבר שיודע לחקות את קולי. אנחנו יוצאים לגשם. אני שואל אותו שאלה בקולי הרגיל הוא עונה לי בקולי הרגיל. אני מעבה את קולי והוא מיד מעבה את קולי. פעם, בקיץ, מצאתי אותו על הכביש ליד ביתו. הוא מלמל מתוך שינה מילים בקול שלא הכרתי. גררתי אותו ברגליו אל המדרכה. השארתי אותו שם. למחרת סיפרתי לו מה מצאתי. הוא ביקש ממני לחקות עבורו את מלמולו מתוך שינה מאתמול. עשיתי זאת במאמץ רב. הוא חשב רגע ואמר: אבל הרי ככה אתה מדבר כשאתה ישן. כשאתה מדבר מתוך שינה, הוא אמר לי בקולי הרגיל, אתה מדבר כך. חשבתי שידעת. כנראה שחלמתי עליך מדבר מתוך שינה. מה עשית על הכביש? לא שאלתי אותו. מעט מאוד שאלות אני שואל אותו. שואלים אותי מה הסיבה, אני אומר שהסיבה היא שאני מפחד מהתשובה. איש לא שואל כמובן. יש לי חבר שיודע לחקות את קולי. אנחנו יושבים ושותקים.