פגשנו ברכבת המהירה פליט מסודאן, שבגלל טעות של קצין שלישות הועבר, במקום לקיבוץ סגור לעבודות כמו רוב חבריו, לקונסרבטוריון למוסיקה בתל אביב, העברה מוטעית שבדיעבד הסתברה כמוצלחת, מכיוון שבארצו, כך סיפר לנו, היה נגן עוּגב בכנסיית 'תומס הקדוש של השושנים' בחארטום. נסענו במשך כשעה מעכּו לתחנת תל אביב מרכז. הוא סרב להתייחס למתרחש בדארפור שבמולדתו אבל סיפר לנו כי לפני שהחל בקריירה המוסיקלית שלו היה סטודנט להיסטוריה דווקא, ואת עבודת הדוקטור שלו, במחלקה לתולדות עם ישראל בעת החדשה באוניברסיטת אדיס-אבבה של אוגנדה, אליה נסע בעזרת מלגה של הגו'ינט, עשה על מחנה ריכוז שבגלל טעות במרשם הגרמני בתקופת מלחמת העולם השנייה נשמט מן הרשומות ולא נכלל במחקרים, למרות שמבחינות רבות היה המחנה הזה מעניין במיוחד, אמר לנו הפליט הסודאני, והחל לפרט, כשעברנו את תחנת חדרה מערב, על מה שכּונה, בעקבות מאמרים שפרסם עוד לפני אישור הדיסרטציה שלו, כ"מעבדה של טיהור אתני" שפעלה במחנה סמוך לגבול האסטוני ובסביבתו בין השנים 1943-1944. סמוך לתחנת נתניה, אחרי שרכשנו כריכים מעגלת המשקאות והחטיפים שהוסעה ברכבת על ידי פליט ממדינה כלשהי, הוציא חברנו-למסע מספר תצלומים נדירים מתיקו, תצלומים שצילם אחד השומרים במחנה, ושלא נכללו בעבודת הדוקטור שלו, כך אמר, משום שחשש שמעריכי העבודה לא יוכלו לשאת אותם ולהתבונן בהם וממילא לא יקנו לו את התואר השלישי. אבל אנו סירבנו להביט בתצלומים שלו וירדנו באוניברסיטה, תחנה אחת מוקדם מהמתוכנן.