הכרתי פעם, בשיקגו, מישהו שהעריץ כמה משוררות דרום אמריקאיות, ובהיותן רחוקות ובלתי מושגות – ספרדית הוא לא ידע – ולפעמים אף מתות, הצליח ליצור קשר עם אחת מהמתרגמות הנודעות של השירה הדרום האמריקאית בארצות הברית, שהיתה גם המתרגמת של המשוררת אלחנדרה פיסארניק, שהיתה המשוררת האהובה עליו. הוא לא גילה למתרגמת, גם לא אחרי שנישאו, על הערצתו, והמתרגמת חשבה לתומה במשך שנים ארוכות שהאיש ההוא אהב אותה בגלל מי שהיא. אחרי שנים הדבר נודע לה, והיא, שהעריצה לא פחות את פיסארניק עוד לפני שתרגמה את כל שיריה לאנגלית שאלה אותו, "תגיד, אתה אהבת אותה או אותי", והוא היסס לרגע ואמר, "את שתיכן", אבל למען האמת התרגום היה נורא בעיניו.