5 תגובות בנושא “הספר

  1. יפה מאוד. נותן מבט מעמיק יותר וחודר יותר של הדברים. דימיון פורה אף פעם לא היה חסר לו…

  2. קראתי, רותקתי:
    הזווית, התקריב, ספר שהופך לאובייקט כמעט מיתי, יצור שנברא כשלם, כאחד רב-שכבתי, מה שמדגיש את היותו תוצר של בריאה קטנה, ורוח האדם מרחפת סביב הדפים. הקימוט, הקיפול – כמעט גיאולוגיים במהותם, כי ספר הוא כמו תופעה פיזיקלית, עם חוקיות משלה. ובכל זאת, הצילום לא יכול לחרוג מהדו-מימד, והנה, שוב אשליית המעשה במלוא הדרה. מתפעלת מאד ממה שכתבת
    נהניתי נורא לקרוא

  3. יום אחד יקום מועדון החברים של מעריצי ברונו שולץ. זה יקרה באיזה מרתף יין נטוש, בסימטה הכי צדדית, בשעת בין ערביים אחת. גרוסמן יגיע, וגוטפרוינד, ודן צלקה, ועוד המון אלמונים. על מועדון החברים הזה יגידו את מה שאמרו בזמנו על התקליטים של מחתרת הקטיפה – מעטים קנו את התקליטים ההם כשיצאו, אבל כמעט כל מי שקנה הקים אחר כך להקה משלו.

  4. היה לי פעם רעיון לכתוב סיפור על כמה חברים שמקימים אגודת גנסין, ואיך, כמו שקורה בדרך כלל בתאים מחתרתיים סגורים שנאמנים לאיזה עניין, מתחילים סכסוכים פנימיים, מאבקי כוח, עד לרצח הבלתי נמנע.

סגור לתגובות.