10 בפברואר, יום ראשון (1918)

ב-10 בפברואר 1918, לפני תשעים שנה, כתב קפקא ביומנו: "10 בפברואר. יום ראשון. רעש. שלום אוקראינה. נעלמים ערפילי המצביאים והאמנים, המאהבים והעשירים, המדינאים והמתעמלים, יורדי-הים ו…". (מחברות האוקטבו, תרגם שמעון זנדבנק, עם עובד 1998, עמ' 77-78). מעניין שמקס ריכטר, בתקליט הנפלא "המחברות הכחולות" שמוקדש ל"מחברות האוקטבו" בחר לדלות מתוך היום הזה ביומן רק את הרישא: בקטע "שיר ישן" (בקישור יש רק דגימה ממנו) קוראת טילדה סוינטון את המילים "10 בפברואר. יום ראשון. רעש. שָלום". כאילו בחר ריכטר לבלום את חזרת ה"רעש" אצל קפקא ולהותיר את יומו של קפקא עם ה"שלום", המבטל את ה"רעש" שלפניו, הרעש של מלחמת העולם הראשונה, ובאופן ספציפי יותר, הכרזת העצמאות של אוקראינה מסוף ינואר 1918, שגררה קרבות. אצל ריכטר, במקום המצביאים והאמנים וכו' בא פסנתר, על רקע "עכור" של רעש לא ברור, שמייצג אולי את "ערפילי המצביאים והאמנים, המאהבים והעשירים, המדינאים והמתעמלים, יורדי-הים ו…", שהמייתם בתקליט לא נעלמת אלא ממשיכה לרחוש, מירוץ בין שלום ורעש.

 

נ"ב:

"המדינאים והמתעמלים"!

 

נב"ב:

קליפ של מקס ריכטר מתוך התקליט האחרון >>>, ודגימה מתוך התקליט "בית-זיכרון" ("התאומים [פראג]")

4 מחשבות על “10 בפברואר, יום ראשון (1918)

  1. במצע של המפלגה הנאצית:

    "חובת התעמלות וספורט לכל"

    חוזרת ללאומנות הרומנטית של האב יאהן שמטיף אף הוא להתעמלות, לטיפוח תרבות הגוף כמשימה לאומית

    קפקא ללא ספק מודע לקשר התעמלות- לאומנות גרמנית

  2. 1. זה 1918. מה הקשר למפלגה הנאצית?
    2. התעלמות היתה גם ביוון וגם בתל אביב, אז מה, כולם נאצים?
    3. ואפ קפקא ידע, ונניח שיש קשר כזה, אז הוא חשב על זה בדיוק כאן? סתם צירוף מילים מצחיק, למה להכניס את היטלר בכוח? אוף!

סגור לתגובות.