לא צריך להיות אידיאולוג גדול כדי להבין איך עובדת מערכת החינוך (במובן הרחב, לא רק בתי ספר) בישראל ביחס לתרבויות הערביות. מספיק להיות ילד אשכנזי שגדל בעיר רגילה בשנות השבעים: הכניסה היחידה של ערבית הביתה היתה ב"סרט הערבי" של יום שישי, שלרוב נסגר מיד עם התחלתו, כסימן של "זה לא ראוי לצפיה". הסרט הערבי היה הפורנוגרפיה/אלימות של הימים ההם. מוסיקה ערבית ברדיו לא היתה. ואם נקלטה – כובתה. אלי אליהו כתב על זה שיר בספרו "אני ולא מלאך". אני שואל את עצמי אם הגזענות שהמדינה הזו ספוגה בה כמו סמרטוט רצפה בדלי היתה משתנה קצת אם ילדים היו שומעים את המוזיקה הזו ומנגנים אותה ורוקדים אותה. מוזר, שהישראלי הממוצע מרגיש שעולמו המוזיקלי קשור יותר למלחין גרמני מהמאה ה-17 מאשר למלחין שחי היום בנצרת.
בשנים האחרונות אני מגלה, לאט, את העולם של המוסיקה הערבית הקלסית, ובמיוחד את המוסיקה לעוּד סולו. ההרגשה היא של גילוי שווה בעוצמתו לגילוי שהיה לי, לפני עשרים שנה, של באך ושוברט (מלחינים) ושל גלן גולד או יצחק פרלמן (מבצעים). מכיוון שמדובר במוזיקה מאולתרת, המלחין והמבצע מאוחדים באדם אחד. בפעם הראשונה ששמעתי את מוניר באשיר ידעתי שכל מה שחשבתי על מוסיקה ישתנה בבת אחת. וזה היה נכון. הנה כמה סרטונים שידגימו למה הכוונה. ויש תקליטים. [עדכון מאוחר: האתר הזה הוא תיבת אוצרות ענקית להורדות של מוסיקה ערבית, כולל של השמות המופיעים למטה, כולל תקליטים נדירים שבנדירים, שלא תשיגו לעולם בישראל היהודית].
מתחת לשולחן 
http://www.zeryab.com/E/J_Bashir_S_Rashed_Composes.htm
http://www.zeryab.com/E/Jamil_Bashir_Composes.htm
http://www.zeryab.com/E/Jamil_Bashir_Taksim.htm
http://www.mikeouds.com/rare.html
אהבתיאהבתי
אני לא מכיר את שירו של אליהו, אך דומני שהמצב התרבותי שאתה מתאר אינו קשור לאידיאולוגיה מדינית כשם שהוא מהודק למעשה למורשתך מבית. בשכונה שבה גדלתי, באותן שנים, הסרט הערבי של יום שישי היה מציג בטלויזיה שבסלון ומהדהד מכל המרפסות האחרות; מוזיקה ערבית (לא מזרחית) היתה עניין שבשגרה לכל אוזן; בין אם נשמעה צורמת מדוכן בשוק העירוני, או הושרה בלחש משפתיה של סבתא, בעוד היא מעסה בערק את בטנו של אחד מנכדיה. תרופה מופלאה.
יש ילדים שגדלו על המוזיקה הזו, נגנו שרו אותה ורקדו לה. ועדיין הסמרטוט ספוג
אהבתיאהבתי
ברור לי לגמרי על מה אתה מדבר כי גדלתי בבית בעצם באותו בית ובאותה עיר "רגילה". יחד עם זאת יש כאן בהחלט משהו שקשור לזמן שחולף, ולאיזו מסורת טריה עדיין יחסית שבאה מאירופה ומהמערב. בלי קשר לכל גזענות, שוודאי היתה קיימת, "מוזיקה ערבית" נתפסה באוזניי הוריי ומכריהם והסביבה האשכנזית שמסביב פשוט כאוסף של זיופים. סוג של קקופוניה. אני חושב בשיא הכנות שצלילים כמו אלו של מוניר באשיר היו פשוט גורמים להם לצמורמרת פיזית. כמו לשמוע באך נאמר מנוגן על פסנתר לגמרי לא מכוון. ניתן להסביר זאת במושגים מוסיקולוגיים, אך אין לי את הכלים. סולמות, מרווחים וכו. דברים שהאוזן רגילה אליהם.
ולוקח הרבה מאוד זמן לדברים כאלה להשתנות, שינויי עומק, של עשרות שנים.
ברור שזו מוזיקה יפהפיה.
אהבתיאהבתי
תודה על הקישורים הנוספים!
אני לא חושב שיש ניתוק בין המובן מאליו המשפחתי האשכנזי (אולי זה בולט במיוחד בציבור הדתי אבל לא בטוח שיש הבדל מהותי). נכון שיש רבים שראו את הסרט הערבי – זו היתה רק דוגמה "אישית". מכל מקום, המוזיקה האמנותית, כמו זו שבקישורים הללו, היתה לא מוכרת ועדיין אני מופתע לגלות כמה "אנשי תרבות" לא מכירים אותה (אני עצמי לא הכרתי עד לפני שנתיים-שלוש), וכמה הם מגיבים בהתרגשות למשמע המוזיקה, כשאני נותן להם דיסק.
אהבתיאהבתי
קודם כל,במחילה, הסרטים הערביים של ערב שבת היו פשוט זבל, בלי קשר לזה שכן ערבי-לא ערבי.
יש גם קולנוע איכותי בעולם הערבי, אבל לא נראה לי שבערוץ 1 חיפשו להכיר לצופה הישראלי/ממוצע משהו זר ואיכותי שהוא לא מכיר, אלא איזו מין טלנובלה נחותה כזו, רק בערבית,במקום בספרדית.
ובקשר למוזיקה- לא צריך לקשר הכל לגזענות, אלא להעדפות ולטעם האישי.
אני גדלתי על מוסיקה מערבית ,ומשהו כמו מוסיקה ערבית,זר לי לחלוטין.
והאמת- פה ושם שיוצא לי לשמוע קצת מוסיקה ערבית- זה פשוט עושה לי פריחה.
אבל ככה גם מוסיקה הודית,בלקנית למיניה,, ועוד כל מיני מוסיקות עולם ומוסיקות אתניות למיניהן.
ואם אנו בעניין המלצות, אז אם הזכרתי מוזקית עולם,הרוב זה זבל, רוצים לשמוע משהו ,מוסיקת עולם "אמיתית" או משהו אותנטי, ולא סתם איזה זבל לתיירים, אז לכו להאזין פשוט למוסיקה של ברטוק.
נסו למשל את המחול הבולגרי, מתוך רביעייית המיתרים החמישית שלו (אם אני לא טועה.).
אהבתיאהבתי
נכון שהם היו סרטים ירודים, אבל נראה לי שלא בגלל זה סגרו את הטלוויזיה, כי אם הם היו סרטים ירודים מאנגליה, היו רואים אותם.
אהבתיאהבתי
אני מאוד מסכימה איתך.
גם רשימת הקישורים שלך (ושל עלאם עאקל) מעולה. הנטיות המסיונריות שלי דוחקות בי להעמיס כאן עוד אבל אני לא רוצה שיאבד העיקר.
אז הנה העיקר, בעיניי; אם הייתי צריכה לבחור אחד…
http://cdbaby.com/cd/behroozinia1
(מומלץ בחום ללחוץ על Play all משמאל, ולהאזין לאלבום במלואו).
אהבתיאהבתי
המנגנון כאן מחק לי תגובה קודמת שניסיתי להציב, ושאני עייפה מכדי לשחזר. בכל מקרה זו תמציתה:
רציתי לומר שלהבנתי, העובדה שהמוסיקה הערבית עשויה רק משני 'חומרים' (מלודיה, מקצב), לעיתים קרובות גורמת לאנשים לזלזל בה, שכן היא חסרה את המימד ההרמוני. זה לעיתים יוצר תחושה ש'אבולוציונית' היא פחות מפותחת מהמוסיקה המערבית (שעברה גם היא שלבים 'דו מימדיים' יחסית…)
אני אישית חושבת שהמוסיקה הערבית מפצה על זה במורכבויות טונאליות ומקצביות שאין להן דומה במוסיקה המערבית (בין היתר אלו שיוצרות את תחושת ה'זיוף' ש*ב* דיבר עליה; שאחראיות גם על האופי המהורהר שלה…). זה בגדול 🙂
אהבתיאהבתי
כל כך שמחתי לקרוא את הרשימה הזו, ובמיוחד שמחתי לקרוא על הגילוי של המוסיקה לעוד סולו, ועוד יותר על מוניר באשיר.
לפני יותר משנה כתבתי כאן: http://www.notes.co.il/lester/28646.asp
על מה שנקרא בישראל "מוסיקה מזרחית" לעומת המוסיקה הנפלאה של מוניר באשיר ודומיו. ראו גם את השיח שהתפתח בתגובות לרשימתי.
כבר אז כתבתי שאני מאזין לבאשיר לפני השינה ונרדם לצליליו. עדיין הוא בין הנבחרים שלי – בכל שעות היום.
תודה על המילים ועל ההפניות.
.
אהבתיאהבתי
אם פותחים את העיניים, האוזניים ואת הלב אל האחר והשונה, מגלים עולמות שנמצאים ממש בפתח הדלת. אז אפשר להתחיל בפתיחות מוזיקלית, משום מה, מוזיקה ואוכל תמיד מחברים בין תרבויות, למרות שהתחומים האלה דווקא הם גם אלה שיוצרים נפרדות.
מסכימה מאוד עם דברייך, גם אני לא חושבת שההורים שלך סגרו את הטלוויזיה בגלל רמתו של הסרט הערבי כמו בגלל שהוא ערבי. גם ההורים שלי סגרו את הטלוויזיה בזמן ששודר הסרט הערבי, וגם לא השמיעו מוזיקה ערבית, כי הם רצו להיענות לקודים התרבותיים של ההורים שלך.
אני שמחה לגלות שדור אחד אחרי, אנחנו כבר משמיעים מוזיקות אחד לשני.
ברוך הבא!
אהבתיאהבתי
נסה את האד איל רביע
של פאריד אל עטראש בהופעה חיה
האורגן, אחרי זה הטמבורין, אחרי זה העוד נכנס
הסולו שהוא לוקח שם בעוד מדהים. שיר של 20 דקות,
והקהל משתגע שם יותר מכל כושי בניו אורלינס
בהופעת בלוז מעושנת
חבל שביו טיוב הגירסאות לא משהו
נסה בהורדות
אהבתיאהבתי
נסה את האד איל רביע
של פאריד אל עטראש בהופעה חיה
האורגן, אחרי זה הטמבורין, אחרי זה העוד נכנס
הסולו שהוא לוקח שם בעוד מדהים. שיר של 20 דקות,
והקהל משתגע שם יותר מכל כושי בניו אורלינס
בהופעת בלוז מעושנת
חבל שביו טיוב הגירסאות לא משהו
נסה בהורדות
אהבתיאהבתי
אפשר למחוק תגובה אחת
בכל מקרה זה
האדי ולא האד
זהו האביב, הפירוש בערך
אהבתיאהבתי
גם אני אתרום אחד
פאתת גמבינה
עדל אל חלים חאפז
יצירה קלאסית מדהימה
פה המלים
http://www.orientaldancer.net/arabic-song-lyrics/089.html
אהבתיאהבתי
שגורם לי פעם ראשונה להתוודות ולומר שפעם אני הייתי סגור בפני המוסיקה הזאת, אבל עם השנים כשנפתחתי למוסיקת עולם מצאתי גם את הקסם של המוסיקה הערבית.
לא רק שאני מוצא היום עניין בלא מעט יוצרים, אלא שאני חש שזה מעין מסע שורשים עבורי. הוריי ילידי מצריים, אבל מעולם לא (לפחות לא שזכור לי) המוסיקה הערבית הושמעה בבית. אני לא מתכוון דווקא למוסיקה שורשית אלא ליוצרים של בני זמננו.
לדוגמא ג'ורג' וסאלם המוכרים לכולם בזכות אהוד בנאי והשיר המשותף שלהם יחד "עבדו ורנדורה". באחד הפעמים ששמעתי את המוסיקה שלהם, אמא שלי אמרה לי שזה מזכיר לה את הלחנים שסבתא שלה (בתחילת המאה הקודמת שאת רוב חייה העבירה בצפת) עליה השלום היתה מדקלמת.
אני מאמין שדרך המוסיקה הזאת אנחנו מצליחים לקרב לבבות ושיתופי פעולה בין יוצרים ערבים ויוצרים יהודים כדוגמאת "בוסתן אברהם" שחבריה עשו את זה במשך שנים אנחנו יכולים לזרז את בוא השלום. כמו שיש כאלה שחולמים על היום שבו יוכלו לנסוע לשכנים שלנו מצפון לנגב חומוס אני דווקא חולם על איזו הופעה כמו של רביה אבו חליל.
אהבתיאהבתי
עבד כמובן
ופה השיר עצמו – במלואו
לא להתרשם יותר מדי מהסולו המדהים בהתחלה.
זה אפילו טוב יותר אם ממשיכים להקשיב.
עברה בינינו – אני והוא אני והוא.
http://www.imeem.com/nile3k/music/raEBuhrz/abdel_halim_hafez_fatet_ganbena/
אהבתיאהבתי
אכן יש מוזיקה ערבית איכותית, העובדה שזאת הפתעה בשבילך כשלעצמה מרמזת על דעות קדומות מצערות, אבל נדרשת מידה גדולה של אטימות רגשית בשביל ההתממות הזאת בדברים שלך : שנות השבעים היו רק שלושים שנה לאחר שמדינות ערב ניסו להשמיד אותנו לחלוטין, זמן קצר לאחר שהמזימה שלהם לעשות זאת בעזרת הנאצים נכשלה, אלו היו שנים קשות בהן נרצחו עשרות יהודים באכזריות על-ידי ערבים מוסלמים, האם אתה באמת מצפה מאזרחי המדינה של אז (או של היום) לרצות להתקרב לתרבות הערבית ? זאת נראית לי יותר פרוורסיה נפשית מאשר כל דבר אחר שקשור לתרבות. הסכסוך ביננו לבין הערבים הוא לאומי ואולי לאומני (על זה אפשר להתווכח) אבל בשום אופן הוא לא גזעני, אלא אם כן אתה משוכנע שהציונות היא גזענות ואז נשאלת השאלה מה אתה עושה בירושלים או בכלל בישראל.
אהבתיאהבתי
ואגב, תחנת רדיו מפתיעה שנתקלתי בה השבוע במקרה. 105.7 FM
אהבתיאהבתי
תודה על התגובות ועל ההפניות הנוספות – יעל, את הדיסק שהמלצת עליו אפילו הזמנתי – באמת יפהפה עד כמה שאפשר לשמוע מהדוגמיות.
לאחד שיודע: יהודים ניגנו בטהובן בגטו. לא שמעתי על עוד, או פסנתר, או אפילו תזמורת סימפונית, שרצחו מישהו, ככה שהמעבר שלך מהיסטוריה אנושית (שגם היא מסולפת, אבל לא אכנס לזה כאן) למוזיקה הוא מעבר בעייתי קצת.
אהבתיאהבתי
אני מצטערת על הדוגמיות, לא ידעתי. (לתומי – ובניגוד לכל מה שהניסיון מלמד 🙂 – חשבתי ש-play all ינגן את הכול…) בכל מקרה אתה לא תצטער שהזמנת, זה בטוח!
אהבתיאהבתי
אכן יש למוסיקה הזו מוטיבים ערביים, אבל זו יותר מוסיקה פרסית מכל דבר אחר. לי באופן אישי זה מזכיר את המוסיקה שאהוד בנאי מנגן ברקע הסיפורים המקסימים של אביו, יעקב בנאי ז"ל ביצירה המשותפת שלהם "תחת שיח היסמין". אני מוצא לנכון להמליץ על היצירה הזאת למי שמוסיקה כזאת מדברת אליו וישמח להקשיב לסיפורים בסגנון "אלף לילה ולילה".
http://www.ebp.co.il/cult/yasmin.htm
אהבתיאהבתי
קראתי את הכתבה שלך ונהניתי מכל מילה, אך תשומת לבך ולב כל שוחרי המוסיקה הערבית המקורית מופנית לאתר שלעיל בו מושמעים המעט מיצירות ברהום אשר משודרים כיום ברדיו קול ישראל רשת ד' מאז שנות השבעים. אכן קיימים יוצרים משלנו שחובה להעלותם על נס ולהביא את יצירותיהם לאוזני כלל הציבור.
http://www.myspace.com/barhummusic
http://iraqimusic.qpon.co.il/Front/Multimedia/albom.asp?mBoundary=77118&aType=3
אהבתיאהבתי
על הקישור לאתר. האם יש לך גם הקלטות? דרור
אהבתיאהבתי
תסיק מזה את כל מה שאתה צריך להסיק
אהבתיאהבתי
עוד
אהבתיאהבתי
ולסיום
אהבתיאהבתי