יבוטל ל"ג בעומר

ל"ג בעומר, באופן בו הוא נחגג בישראל, הוא חג מתועב. בסדרת החגים "זוקפי הקומה" שמתחילים בפסח (הרסנו את פרעה וחילו), ומסתיימת (אחרי "הרכנת ראש זמנית" של ימי הזיכרון) ביום העצמאות (הנחגג בפיצוצים מבוקרים וצבעוניים, לאימת הכלבים), מגיע המיצג הקולקטיבי הזה, בו שורפים. שורפים מה? לא ברור. שורפים. אי אפשר היה לנשום בתל אביב אתמול. הבוקר העיר מסריחה כמו גוויה. האירוע היה הדמייה של אסון מופשט – סיכום של מצרים, המלחמות, הקרמטוריום. ערימות של אפר. אנשים מקימים בכיכר המדינה, מול חנויות המותגים, מדורות ענקיות, ליד העצים, העצים מתחילים להישרף, מכבי האש מגיעים. שורפים. פעם דיברו על "מדורת השבט", אבל לכל שני ילדים היתה בכיכר המדינה מדורה קטנה משלהם. נחנקים מהעשן, רעש סירנות, אוכלים אבטיח. העיר לא יכולה לשאת כזאת כמות של זיהום, אבל אנשים משליכים עוד דלת לאש. מי שהתבונן בחלונות הראווה של חנויות הספרים שסביב הכיכר יכול היה לראות את רבי המכר עולים באש המשתקפת בחלונות. מיצג קולקטיבי של ונדליזם, הדמייה של חורבן. איש מבאי הכיכר לא סופר את העומר, איש לא שר כבר את השירים הישנים של המדורות (מטופשים כשלעצמם). איש לא שורף אפילו בובה של היטלר, נניח. פשוט שורפים, כולם ביחד. זה הכול.  לא להקטין את המדורות – לאסור אותן. מי שרוצה אש, שידליק אצלו בבית.

18 מחשבות על “יבוטל ל"ג בעומר

  1. כמי שגרה בכיכר המדינה הגעתי אמש בשבע בערב (ממש בדקה האחרונה) החניתי במקום החניה האחרון שנשאר ברחוב ומהרגע שעליתי הביתה הסתגרנו בפנים תוך הורדת כל התריסים והגפת החלונות וירדנו למחתרת עד לרגעים אלו.

    אסון אקולוגי מטורף היום הזה.

  2. יכולת כמובן ליחס את הרצון למדורות לאיזשהו רגש פגני ששרד, אך כמובן שבחרת שלא. האליטיזם שלך פשוט נובע מכל שורה והוא מחליא! הניגוד שאתה נוהג ליצר בין העולם הכביכול בהמי (במקרה זה אנשים שרוצים לחגוג את חג האש) לבין עולם הספרות שנמצא תמיד מאחורי זכוכית, תמיד מאחורי חיץ, הוא ניגוד קלאסיציסטי דוחה. זכורה לי השקת ספר בתולעת ספרים בה דיברת על אפלטון. פתחת את ההרצאה בהצהרה שבין אפלטון ובין האנשים נוטפי הטחינה שנמצאים בקצה השני של הכיכר בדבוש אין דבר וחצי דבר. כל שיכולתי אני לחשוב באותו הרגע הוא, כמה הייתי נהנה יותר (ובצורה מסוימת אף מחכים יותר)
    על מנת דבוש מאשר על מנת האליטיזים היבשושי שהגשת לנוכחים.
    מדורות זה דבר מזהם- טיעון טוב
    אבל בחיאת דרור, תן לאנשים לנשום

  3. מסריח, חסר טעם ועדיין:
    תענוג מוזר מאוד הוא לשבת על כסא נוח באמצע הלילה ולהסתכל על אסון טבע נוראי קורה לך מול העיניים: מאסה אדירה של עץ מתלהטת ומשתוללת באויר, זורקת גיצים לכל הכיוונים, מסוכנת.
    זוועה.
    איזה כיף.

  4. למה יבוטל ? אפשר לחגוג את ל"ג בעומר. לא חייבים מדורות ענק. איש לא סופר את העומר ? סופרים. הוד שבהוד. שלושה ושלושים יום.
    שבת שלום.

  5. בכל הנוגע לכתוב, בקרית ביאליק פה גם היה מסריח, אבל נחיא, אני מתאר לעצמי כמה מסריח היה בתל-אביב.

    הבעיה היא החינוך של הילדים שההורים לא חינכו אותם מספיק, למה לזרוק כל דבר לאש? היום כבר התחילו לשרוף עגלות של סופר, למה?

    ובכוונה כתבתי אש, מדורות של פעם הן כבר לא מדורות שלא היום, פעם זה היה הדבר היחיד שהיה אפשר לסמן דרכו, עם מדורות כשפעם לא היו אמצעים אלקטרונים כגון פקס. רק שתבינו, את זה אני עוד זוכר שסיפרו לי במועדונית ילדים בגיל הדי רך.

    אם רק יחנכו את הילדים (כמעט בלתי אפשרי היום) הכל היה מסתדר מצויין, כולל העברית של היום.

  6. וגם, לרגע, כפי שכתב אורן יפה, מתענגים על הכח הקמאי של האש ועל השלהבות על פני הילדים.
    שלא יבוטל.

  7. זו לא אשמת הילדים שנלקחה מהם כל פיסת אדמה פתוחה לאויר.
    זו אשמת הנדל"ניסטים.

    ההתבהמות הזאת היא תוצר של התבהמות קודמת שמתנהלת בחדרי חדרים גבוהים וממוזגים, שם נשרף ים של כסף.

    את ספירת העומר היו מי שלא ספרו גם בשנות השבעים והשמונים.
    זה לא עניין של שנות האלפיים. זה עניין של בורות או חוסר עניין.

    בתור ילדה זה היה החג האהוב עלי. החג היחיד שלא דורש תחפושות-חג לבנות או צבעוניות. החג היחיד שמסתובבים בו יחפים ואוכלים עם הידיים. החג הכי קשור לטבע (הרי אף אחד מאתנו לא כרת עצים כדי לשרפם)

    זה שהיום אנחנו באמת מתקרבים לאופציה שאש נוכל להדליק רק בתוך הבית, זה שוב – בגלל הנדל"ן.

    לא אשמתנו.
    (הילדים)

  8. אם המדינה זה לא אני אז לפחות שהכיכר… עד לא מזמן הכיכר הזאת היתה מאוכלסת בהפגנה של הומלסים… יש בפוסט הזה כל כך הרבה דימויים שיכולים היו להביא אותך למסקנה ההפוכה… אתן לך קרדיט בתהייה אולי שתלת אותם במתכוון, כדי להשאיר פתח לכל מיני מסקנות.
    אתמול בערב כשסיפרו לי על מה שמתרחש שם, בערך מאה מטר מהבית שלי, הרגשתי ממש ההפך ממך, ולפחות ההפך מהפשט שלך.

  9. דרור, אתה מזכיר את המורה העצבנית מהיסודי שהיתה נוזפת בכולנו . קח את החיים בקלות,
    כולם אותו דבר, ואתה לא שונה מאחרים.
    רבים מאיתנו חיים פה בהרגשה שכל יום זה לג בעומר ואם לא, אז צריך, לשרוף הכל.
    להתחיל מהתחלה.

  10. זה לילה שבו שיאי זיהום האוויר נשברים, לא רק גזי חממה נפלטים מהבערה אלא גם ציאנידים שמקורם בדבק,לכה,צבע וחומרי השימור בעצים המעובדים.

    אולי זה התאים לתקופת פרוץ המדינה ואווירת המחתרות והקנאות המשיחית. היום כשהעם בישראל גדל זה הפך לאסון אקולוגי, כל שנה יותר ילדים מדליקים יותר מדורות יותר גדולות, זו מסורת טיפשית שיצאה לגמרי משליטה. אם היה עולה רעיון למנהג כזה היום, הוא היה נדחה על הסף.

    גם המיתוס בבסיס החג מעוות – איש קנאי ומשיחי שנתמך ע"י מיעוט קיצוני, מביא לחורבן, הרג של יותר מחצי מליון איש וגלות מהארץ.

    הלוואי שאפשר היה לבטל את הגזרה הזו.

    על הנזק האקולוגי והבריאותי:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3545930,00.html
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3395717,00.html

    על שריפת בעלי החיים, תופעה שהשמועות עליה הפכו אותה לנפוצה
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/736/528.html

  11. תודה למגיבים. לב"י – כנראה לא הבהרתי את עצמי ועוררתי את כעסך אבל הטיעון באותה שיחה בתולעת היה שהניגוד הזה הוא רק למראית עין. כל הקריאה בשיר של שרון אס נועד להראות איך עולם האידיאות ועולם הטחינה הם אותו הדבר. זה אפילו כתוב כאן באתר באחת הרשימות שבאה אחרי ההרצאה הקצרה.
    קשה לי להבין מי שטוען שהתנגדות לזיהום כזה מאסיבי הוא עניין של אליטיזם, ספרות או הזדקנות. אני טוען דבר פשוט מאוד: ל"ג בעומר הוא חג שחוגגים אותו אלפי חילונים שאינם יודעים בכלל מה הם חוגגים, זולת האקט של השריפה, ומסיבה זו הנזק העצום של האש אינו עומד מול שום רגש דתי או מסורתי. אין שום התלכדות מסביב למעגל כמו שאפשר היה להאמין, והעניין הופך לתכלית עצמו – הבערה של עוד ועוד חפצים.

  12. נזכרתי שלפני שהיו לי ילדים, תהיתי מי הבהמות האלה שעושים מדורות בככר המדינה. אבל אז עשיתי ילדים, ועם ילדים שגרים באיזור הזה עושים מדורות בככר המדינה, ואתמול חשבתי לי מחשבה אחרת, שאם כבר עושים מדורות אז דווקא שם מול החנויות היוקרתיות, מתחת לאף של העשירים שינשמו את הזיהום שלנו פעם אחת בשנה.

  13. אכן ל"ג בעומר זה סתם מין לילה מוזר שבו זורקים הרבה דברים לאש, גם פחיות עם אפונה ונפצים. אבל בשביל ילדים זה חג שאין כמוהו, במיוחד בגילאים מסוימים, גם אם אין כל סיבה לעניין או משמעות. יש אישור להבעיר אש כל הלילה, מה טוב מזה. אני חושב שילדות ללא ל"ג בעומר היא דבר קצת יותר עצוב, אבל בהחלט ייתכן שיש לשנות את חלק מהנהלים ביום הזה, אני מאמין גם שבעקבות עליית המודעות הסביבתית מה שנקרא, בעתיד יתחילו להגביל את העניין הזה יותר, איקס אנשים למדורה וכו. ואולי זה יחזור להיות יותר יפה

  14. הכיתה של הבת שלי הגיעה לגב של ידיעות ולערוץ 2 בזכות ההחלטה של הילדים (כתה א') לא לקיים מדורה למען איכות הסביבה. 2 אמהות (מתוך 33) חוללו מהומת אלוהים מלוכלכת ומבישה, בנימוק: "שכל הילדים בארץ ידליקו מדורה ורק הבת שלי לא בגלל נימוק כמו איכות סביבה???".
    http://157.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1789&msgid=116786613

    לא עזר להן, לא היתה מדורה…

  15. כל כך תמים השיח שלך ונאה, כמעט שכחנו שיש לנו שנשארו פה כמה אנשים תמימים ואכפתיים, יפה.

סגור לתגובות.