1. "הסכסוך". היום בדיזנגוף חצה הולך רגל את הכביש שלא במעבר חציה, וכמעט נדרס על ידי אופנוע שעקף את הפקק כנגד כיוון התנועה. המצב הגיע מיד לסף מכות. (שני הצדדים צריכים להגיע לאיזה מקום; לאחד יש אופנוע וקסדה. לרוע המזל הם נפגשים).

2. שבועות. כולם אוכלים היום מאכלי גבינה. לכאורה, מכוח חג שבועות. למה? מי שיבין את המשפט הבא, בין הלזניה לרביולי, יזכה בשאריות הקנלוני בחמאה שהבאתי מההורים: "מנהג נוסף האופייני לחג השבועות הוא אכילת מאכלי חלב. לפי המסורת, אחרי שישראל מתעלים למדרגה רוחנית-מוסרית גבוהה, והסתלקה זוהמתם וחזרו לשעה קלה למדרגה של אדם הראשון קודם חטא עץ הדעת ולהרמוניה עם הבריאה, חוזר איסור אכילת בשר שהיה תקף עד ימי נח, וגם קשה להם לפגוע בבעלי חיים, שהקשיבו קשב רב למתן תורה כפי המתואר באגדה. יש הטוענים כי כאשר קיבלו תורה וקיבלו את האיסור של עירוב בשר בחלב, הכלים כולם הוטרפו ולכן לא יכלו לבשל ולאכול בשר, כי היו צריכים להכשיר את הכלים, או כי לא היו בקיאים בהלכות שחיטה" (ויקיפדיה). כן, בטח. עכשיו הכול ברור: בגלל זה הצרבת. "הרמוניה עם הבריאה".

חג השבועות אצל רוב הציבור בישראל אינו אלא פרי מניפולציה של יצרני החלב. מעין שבוע הספר של הגבינות. גביעי הגבינה הלבנה גדלים פתאום לממדים מפלצתיים, כמו אצל רוכשי הספרים. עבור רוב הציבור בישראל, ההבדל בין שבועות לחנוכה הוא ההבדל באיכות הצרבת: צרבת השמן-העמוק (הידועה כ"צרבת אמבולנס" מטעמים ברורים) מול צרבת הגבינה העטופה בצק (הכינוי "צרבת חדר מיון" הוא מוגזם, אך לא מאוד. למען האמת, מדובר באנדרסטייטמנט). אישית, אני מעדיף את צרבת אוזני ההמן (מילוי פרג) באבקת סוכר של פורים, אם כי צרבת ה"מצייה" הזכורה לטוב של פסח היא מתחרה חזקה על הבכורה. אנתרופולוגים יצטרכו לחקור באחד הימים כיצד הצליחה הציונות בישראל להביא לקריסה של כל חגי ישראל אל המכנה המשותף הנמוך ביותר – הצרבת, אם כי אני האחרון שיטען שדין צרבת דליל הסדר כדין צרבת דראש השנה. ובכל זאת, בסופו של דבר, זה נגמר תמיד אותו הדבר – גלולה צבעונית של טאמז.

8 תגובות בנושא “הסכסוך — צרבת (2 הערות)

  1. אוי ויקיפדיה. לא להאמין הגבבה הזאת. הייתכן ש"תנובה" מעסיקה כותבים בשכר בויקיפדיה?

    בקרוב, בערך "צרבת" בויקיפדיה: יותר מששמרו בני ישראל על הצרבת, שמרה הצרבת על בני ישראל.

  2. אחרי יום העצמאות שהוא החג של יצרני הבשר, לא?
    הצרבת כהרמוניה עם הבריאה, הכולסטרול כעמידה על קוממיותנו.

    תגובה יחידה כצועד וגו'. (ראה אצל יריב)

  3. שבועות החג הכי יפה שיש, יותר יפה מהפרג מהתאונות דרכים , והצרבת.
    חג פשוט, חמוד, לבן, וגבינות הן הכי קלות לעיכול , לא לרגישים לחלב.

  4. מרוב ציניות קשה לעכל אפילו חלב, אין שום עטינים חתוכים טלילה, רק להזכיר שחלב = סידן ומי שאוכל ושותה ממנו לא מקבל צרבת ולא צריך טאמס.

  5. בבקשה:
    פטמות ’מיותרות’ עשויות להחריף תופעות אלו," ולכן הן נכרתות באמצעות מספריים, ללא משככי כאבים וללא הרדמה."

    וגם:
    חלב פרה נועד להזין עגלים ולא בני אדם, אינו" מתאים למערכת העיכול האנושית ואינו מפורק בצורה יעילה על ידי אנזימי הקיבה. שתיית חלב גורמת לבריחת סידן ושעורי ה-אוסטאופורזיס עולים עם עליית צריכת החלב.

    החלב מכיל זרחן ונתרן, שגם הם גורמים לבריחת סידן. בנוסף, מעלה צריכת החלב את הסיכון ל-סרטן השחלות ו-סרטן הערמונית."
    http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=12668&cid=246

    אישית, אני לא מסוגלת לעכל חלב ומוצרי חלב ישראלים (באירופה דווקא נעלמו לחלוטין כל בעיות העיכול שלי, וגם הטעם של החלב היה טעים בהרבה) וגם הטעם של חלב תנובה נוראי בעיני. עם ובלי עטינים חתוכים.

סגור לתגובות.