בגיליון האחרון של טיים אאוט יש ריאיון עם בחורה בשם הדס קידר המוגדרת "האוצרת החמה ביותר בתל אביב" ו"אוצרת חשובה". מבקרת האמנות גליה יהב מסבירה בפירוט מדוע האוצרת היא "חשובה": היא חשובה כי היא מדברת על כסף. המראיינת, דנה שוופי, שואלת את האוצרת מדוע אינה כותבת אף פעם טקסטים על התערוכות שלה, והאוצרת אומרת כי לדעתה "זו טעות". 

כלומר, "זו טעות" לנסות לומר על אמנות משהו ממשי, כלומר, "זו טעות" לחשוב; מה איננו "טעות"?, עיסוק פסבדו-מרקסיסטי בכלכלת תרבות. זה דיבור לגיטימי. ראשית, כל הכותבים על אמנות טועים. בעצם, אין מה לומר. האוצרת החמה קראה את כולם, והיא מעיפה אותם בעדינות הצידה. אין מה לומר, למעט, כמובן, משפט כמו זה: "פתאום יש כסף, יש התעניינות, פתאום קונים אמנות ודברים מתחילים לזוז". "פתאום" יש כסף. פתאום הוא בא. כולנו מכירים את זה. 

לכן זה "פסבדו" מרקסיסטי. מפני שאפילו הדיון הכלכלי הבסיסי לא נערך כאן. במילים אחרות: דיבור על אמנות במונחים של יופי, כיעור, רוח, נפש – אי אפשר למצוא אפילו ברמז בריאיון, וזה כבר משהו שוויתרנו עליו מזמן; הדיבור הלגיטימי היחיד הוא על כסף, אבל גם הוא מובא ברמה שאפשר לכנותה לכל היותר פארודית. הנה עוד ציטוט מתוך הריאיון. אדגיש אותו: "אם המצב הכלכלי והביטחוני יישאר כמות שהוא, אז הסצנה תלך ותפרח". פירוש רש"י: אם הכיבוש [=מצב ביטחוני] והמדיניות הכלכלית הדורסנית [=מצב כלכלי] ימשיכו כמות שהם, יהיה לכולנו טוב מאוד. תהיה לנו אמנות נהדרת. וכסף.

שישים שניות על אמנות עכשווית וכתיבה על אמנות עכשווית בישראל, 2008.

[לדיון אחר בכלכלת תרבות, ראו את זה – המבוא לפרק הראשון, ועוד שלושה פרקים שמחולקים לקטעים, בסמוך]

2 תגובות בנושא “כסף והאוצרת החמה

  1. דרור, לא ידעת שאמנות נוצרת על ידי שדים ופיות? ממש כמו השירותים הנקיים מאוד במכללה שלי. זה שיש איזה כמה מנקות אתיופיות מתת-מעמד שמנקות אותם. הם פשוט מתנקים בפוף, סטייל סמנתה המכשפה.

    תנסה פעם: אם אתה נמצא בשירותים ציבוריים (או במוזיאון) תעשה ככה עם האף ותראה איך הכל משתנה.

    מה? זה לא ככה?

    RS

סגור לתגובות.