הירונימוס בוש, הלעג לישוע, 1490-1500 לערך

 

 

הדבר המעניין ביותר בסרט "רישומים של פרנק גרי" של סידני פולק, שהוקרן היום בסינמטק ת"א, היה הגילוי של גרי על האופן שבו ציורים מהווים בסיס לקומפוזיציות אדריכליות שלו. הוא הצביע על ציור "השפלת ישו" של הירונימוס בוש (הגלריה הלאומית, לונדון) כבסיס לקומפוזיציה של "מרכז הסובלנות" שהיה אמור להיבנות בירושלים. מוזר, כי הרי הציור של בוש הוא כולו אנטי-סובלנות, השפלה, אלימות, לעג. האם גרי מנסה לרמז – אולי לא במודע – לבסיס הבעייתי של הקמת מרכז סובלנות בהקשר כל כך לא סובלני? די אם נזכיר ש"המרכז לסובלנות" אמור היה לקום על בית קברות מוסלמי. הנה כך, ציור יכול להפוך לתת-מודע של בניין, למצפון הרע שלו.

 

וגם:

 

 

ג'ורג'ו מורנדי, טבע דומם, 1958

 

 

פרנק גרי, מתווה לאולם הקונצרטים של דיסני

 

10 תגובות בנושא “תת-מודע של בניין (פרנק גרי)

  1. לא תמיד הסכמתי עם רשימותיך, אבל מצאתי בהן עניין ורצינות שכיבדתי. אני מקווה שהעדרותך מהמוסף היא לא סימפטום למגמה רחבה יותר.
    אמשיך לקרוא כאן, אם ככה.

  2. לחולי, נכון, הסובלנות של זה שדורכים עליו.
    ובעניין הכנופיה של הקק"ק, ההבדל הוא שאין פירות מוזרים על העץ באמצע.

  3. מעניין לקרוא כאן רשימות שלא קשורות לספרות ושירה, אלא מתוך עולמך התרבותי והאישי.
    אבל דווקא במדיום הזה הרי ניתן לפרסם בכל תכיפות והיקף ובלי הכתבת עורך.
    ולכן, אני יכול להעיד שיהיה מעניין ומשמח אם תעלה כאן רשימות וביקורות – ואף טורים, כמו שעשית במוסף הספרותי – בנושאי ספרות ושירה (הרשת לא מתפוצצת בתכנים כאלה, ראה הפורטלים הראשיים)

סגור לתגובות.