ושוב, אנשים גונבים חוטי טלפון

פליקס פנאון (1861-1944)
ידיעות חדשותיות שהופיעו בעיתון הצרפתי "הבוקר" בשנת 1906.

 

– בסביבות נואיסי-סור-אקול, מר לואי דלילה, 70, נפל מת ממכת שמש. מיד כלבו, פידו, אכל את ראשו.
– 12,000 פרנקים היו בכספת של בית הכומר במונמורט, מארן. פורצים נטלו אותם.
– במנהרה בבום-לה-דאמס, רכבת משא ירדה מהפסים. נהג הקטר שבר שתיים משיניו.
– בלילה, בבזון, שארלו העיר את שלושת גיסיו ממיטותיהם הזוגיות בכך שֶׁיָּרָה אל חלונותיהם.
– ושוב, אנשים גונבים חוטי טלפון: בפאראה, אטיס-מון ומורנגי, 11,000 מטר; בלונז'ומו, 58 קילומטר.
– היות שאוטומוביל דרס את כלבו, איכר מדרדיי, רון, ירה באוטומוביל אחר. הוא נידון למאסר של שנה בכלא, שנדחה.
– בבוקר, קרליגן שוחרר מבית הסוהר בוורסאיי; באותו הלילה הוא חזר לשם, לאחר שהתגרה בעצביו של ז'נדרם.
– "טוב ויפה. לא אטריד אתכם יותר!", אמר מר סורמה מוונסן לאשתו ולמאהבה, וירה בראשו.
– התבצעו שלושה מעצרים במונבריסו (שלושה במגורי החיילים, שניים בעיר) בגין גניבת שמונה נעליים מחנות הגדוד.
– שלושה שיכורים מליון הכו את גברת אנסלמה, מנהלת של בית קפה. המאהב שלה התערב ביריות, הרג אחד מהם ופצע אותה.
– 104 (שם הבמה של המתאבק נאסֶה) התמזמז עם שחקנית עדינה בוורסאי. גברת 104 האמיתית ענשה אותו, בעזרת סכין.
– סמוך לבריאוּד, דוב חנק ילד. כמה איכרים ירו בחיה וכמעט ביצעו לינץ' במאלף.
– מר גואין משאלון, בנסותו להציל את ילדיו, שניצלו בידי אחרים, טבע בנהר הסאון.
– הרוצח בּוּנוֹ נשפט למוות. גזר הדין קבע במפורש שעריפתו תבוצע בכיכר ציבורית במרסיי.
– בוורלינגם, נורד, גרונה של גברת רידז, 30, נחתך על ידי גנב בעת שבעלה נכח במיסה.

 

[מן התרגום לאנגלית. עוד מקבץ – כאן]

5 תגובות בנושא “ושוב, אנשים גונבים חוטי טלפון”

  1. קראתי בזמנו את המאמר שכתב לוק סנט על הספר והתענגתי על הציטוטים. אני מניח שתירגמת מהתרגום האנגלי, לא?

    מסתבר שפנאון היה איש ספרות ליודעי ח"ן בלבד, שמידת השפעתו חרגה הרבה מעבר למידת פירסומו.

    וגם נזכרתי ב"ערים תאומות", כמובן.

    וגם, במדור חדש שיעלה במהרה בימינו אצלי.

    אהבתי

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: