אלוהים — 99 — פלטונוב — כל זה — 5 פנאונים

חלפתי ונעצרתי היום במקרה ליד ערוץ "אקשן" (?). בתוכנית הראו את הדבר הבא: בלונדינית (מחשוף) מובאת אל מכוניתה הישנה, המכוסה בד. שלושה שחורים, שלא הבנתי אם הם מכונאי רכב או חברי להקת היפ-הופ (אני חושב שהם גם וגם, הם קראו לעצמם משהו "ווסט-קוֹסט") שיפצו עבור הבלונדינית את מכוניתה הישנה. הבלונדינית, משהבחינה במכונית המשופצת, החלה לקפוץ במקום ולצרוח בהיסטריה, תוך שהיא מצביעה באצבע אחת על המכונית. היא אמרה, שוב ושוב, ואז שוב, ושוב, את המילה "אלוהים". מסתבר שחברי להקת ההיפ-הופ התקינו לה גריל קדמי עם גולגולת (?) שמוציא עשן, כדי, כדברי אחד מהם, "לחבר את המכונית לצד האפל". עוד התקינו לה מערכת סטריאו (שמונה רמקולים). השיא היה כשהסתבר שהתקינו לה (לבלונדינית), במקום שהיה תא המטען (מדובר בטנדר) שולחן ביליארד עם כדורים מיוחדים של להקת ההיפ-הופ המוסכניקית. הרמקולים נמצאים מתחת למשטח הביליארד, וכך, כששומעים מוזיקה, הכדורים קופצים. בכל פעם שהוצג מתקן חדש במכונית, קפצה הבחורה כאחוזת תזזית וצרחה "אלוהים". אחר כך ראיינו חברים שלה, שהסתכלו במכונית ואמרו "אלוהים" כמה פעמים. הם אמרו שאלוהים, עכשיו יבואו לבקר אותה (היא עוברת דירה לטנסי) בגלל שולחן הביליארד.  

כל זה לקח אולי חמש-שש דקות. אני נשבע שאני לא ממציא שום דבר.

 

* * *

חזרתי אתמול הביתה בחושך. במרפסת שליד דירתי, שהייתה מוארת בנורה עמומה, ישב השכן, מביט בצמרת העץ. הוא בן תשעים תשע.  

 

* * *

 

אנדריי פלטונוב / "בעולם נהדר ואכזר", תרגום נילי מירסקי, עם עובד 2007. אחרי קריאה בחצי הראשון של הספר (המכיל סיפורים קצרים. בחלק השני – שתי נובלות): בכל הסיפורים יש רגע של חילופי תפקידים בין שניים. מה יש בפעולה הפשוטה הזו, שיכול לשאת על גבו סיפור שלם, שוב ושוב? בסיפור הראשון, מחליף סמיון את אמו. "אני אהיה אמא שלהם, אין מישהו אחר", הוא אומר, ואז לובש את שמלת האם. הילד הופך להיות האימא שמתה, ובכך, מצד אחד, מבטיח אולי את המשך חייהם של אחיו הקטנים; אבל באותה פעולה עצמה, ההפיכה של ילד לאישה, טמון אובדנו.  "החלפת המקום" היא גם נהדרת וגם אכזרית. חסד? שיגעון?

 

* * *

ג'ואנג-דזה (נפטר בערך בשנת 286 לפני הספירה), "קולות האדמה", תרגום יואל הופמן, מסדה 1977, עמ' 67:

"האם השמים סובבים? האם הארץ עומדת? האם שמש וירח מתחרים על מקומם? מי השליט על כל אלה? מי מושך בחוטים? האם בלא תנועה ובאפס-מעשה, הוא דוחף ומניע הכול? אולי מנגנון נסתדר כופה על הדברים את תנועתם? או אולי הם סובבים ונעים מעצמם ואין הם יכולים לעצור? האם ענן הופך לגשם? האם גשם הופך לענן? מי צובר ומי מפזר? מי, בלא תנועה ובאפס-מעשה, מעורר אותה תנועה של תענוגות-בשרים? רוח באה מן הצפון. הנה היא נושבת מערבה, והנה מזרחה. הנה היא עולה ומשוטטת בגבהים. מיהו זה הנושם ונושף? מי, ללא כל תנועה ובאפס-מעשה, מכַנס ומוציא? אני מעיז ושואל, כל זה – מהו?".

 

* * *

 

"עמוסים ברונזה, חרסינה, משי ואריגים, שני פורצים נעצרו, בלילה, בברי-סור-מארן". (פליקס פנאון, 1)

 

"רוּפֶה, תותחן, נמלט מבית הסוהר בברֶסט ביחד עם סוֹהֵר. רק זה האחרון נתפס". (פליקס פנאון, 2)

 

"דליקה פרצה אתמול בלילה בחשמלית של קו בּסטִיל-מונפּרנס, שחיש-מהר התרוקנה מנוסעיה והוצפה ביד הכבאים". (פליקס פנאון, 3)

 

"בקלישי, צעיר אלגנטי השליך עצמו מתחת כרכרה עם גלגלי גומי, ואז, בלא פגע, מתחת לקרון-משא, שכתש אותו". (פליקס פנאון, 4)

 

"ללואי לאמרה לא הייתה עבודה ולא בית, אבל היו לו כמה מטבעות. בחנות מכולת בסן-דני הוא רכש ליטר נפט ושתה אותו". (פליקס פנאון, 5)

 

* * *

 

ריצ'רד קליידרמן וגיאורגי זמפיר […]

     
     

    5 מחשבות על “אלוהים — 99 — פלטונוב — כל זה — 5 פנאונים

    1. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. בקשר לקטע הראשון, לרגע לא הייתי חושד בך שהמצאת אותו (אולי חוץ מהשימוש החוזר ב"אלוהים". עד כמה שהתרשמתי, יש דווקא נטייה גשמית יותר לקריאות כעין זו, כמו "מאן", "דוג" או "ביץ'", אבל אם אתה אומר). פעמים רבות כשאני משלטט אני חש במין פרדוקס קל, משהו שניתן לקרוא לו "השתוממות אדישה".

    סגור לתגובות.