התבהרות רגעית

7 תגובות בנושא “התבהרות רגעית”

1. .

   אהבתיאהבתי

2. החומה מזכירה לה טקסט מאוד מסוים מתוך סיפור של ישראל ברמה, שמתחיל בקיר לבנים באור שעת בוקר מאוחרת

   אהבתיאהבתי

3. ממש מפעים וגם אותי תפס האור, הדרך שהוא עושה, האופן שבו הוא מתפשט, אבל אני ראיתי דברים אחרים. הבית לא עומד על החומה אלא אכן מוסתר על ידי החומה. האור מגיע מימין ויש לו גוון כזה טוב ומאוד ישראלי בהרגשה, בין עכרוריות לבין זהביות, נֹגה נורא ישראלי. המשולש מצד שמאל למטה בחומה הוא צלע של עמוד מלבני שיוצא מן החומה הוא מוצמד לחומה. זה מעניין כי בדרך כלל, אותו משולש שמשוקע בחומה,היה אמור להיות מוצל בהשוואה לחומה, אבל הוא דווקא מואר יותר ממנה, האור נזרק כאילו לתוכו משיכת המכחול נראית ממש אלגנטית שם על המשולש וזה מדליק ומוביל את המבט. ציור נהדר, האופן שבו האור מתפשט על הבד ועל העצמים ממש נהדר

   אהבתיאהבתי

4. שכבת צבע ורודה מכסה על שורת הלבנים, כמו בנסיון כושל לכסות על הכרסום החשאי האוכל בהם, נוקר בפינותיהם, משוחה בכמה הטחות מיברשת רשלניות המושכות קו על קו בכיוונים משתבשים וקטועים. זיפים נשורים דבקו בצבע ונהדקו לקשתות קטנות של פקיעת פני השטח הבלתי אחידים. צבע ורוד עד מחצית הגובה ומעליו קליפות על קליפות של צבעים נחשפים, וסדק אפל הפותח את הקיר הפנימי, זה שמאחורי קיר הלבנים המוסטות פנימה ומשנות את תאימותן זו לזו, רץ בהם כהתגלות פתאום, כתשליל של ברק חד.

   אהבתיאהבתי

5. לאיה, את כמובן צודקת, תיקנתי מעט את הניסוח. הכוונה שבציור יש מעין השטחה של העומק והבית נראה כמו צומח מהחומה ויושב עליה, כהמשכה.

   לאיתי, יש בזה משהו, אם כי יש משהו יותר מסנוור בנופים של ברמה, קייצי יותר, פחות קל-

   אהבתיאהבתי

6. נכון יש מעט השטחה, זה כנראה חלק מהקסם שבציור. נורא מעניין באיזה טכניקה הוא נעשה. אבל טוב אולי אני מתחילה לחטט יותר מדי…

   אהבתיאהבתי

7. מול גובה החומה מובן מדוע האדם מקנא בציפור
   ציור נפלא. תודה

   אהבתיאהבתי

סגור לתגובות.