1. רשימה ראשונה: יעקב דורצ'ין
א.
יעקב דורצ'ין
ב.
נקהרה ננטמבו
ג.
(אבן לינגבי)
ד.
ארוס בגלימה, צלמית חימר, המאה הראשונה לפנה"ס לערך, המוזיאון לתולדות האמנות, וינה
2. רשימה שניה: מאיר אפלפלד
א.
מאיר אפלפלד, חמניות
ב.
נדב בורשטיין, העתקה של ציורו של מ' אפלפלד
ג.
ד.
ג'ון סינגר סרג'נט
מתחת לשולחן 
אהבתיאהבתי
ממש מבהילה כשעומדים מול המקור. ראיתי אותה בבוסטון, יחד עם עוד הרבה תמונות שלו, רובן בינוניות. אבל זאת פשוט עוכרת שלווה, חיה כל כך, אבל הילדות, הילדות… יש להן סוד.
אהבתיאהבתי
אני מניח שחלק מזה נובע מה"סדרה" שמסתיימת בבובה; מהעמדת האנושי כקטן יותר מהאלמנט של הטבע הדומם – הכדים; מהניתוק בין הבנות, בנות משפחה אחת, ועוד. הסיפור האישי של הילדות הללו, שאם איני טועה נותרו עריריות, הוא עוד עניין.
ותודה על הפרחים הנוספים.
אהבתיאהבתי
תערוכות מעניינות. ממש. אני אוהבת את דורצ'ין. אפילו שהרבה מאוד פעמים אני לא יודעת למה אני אוהבת את הפסלים שלו, שאני מגיבה אליהם לפעמים ממש בעוצמה, וזה מעצבן אותי
הפסל של האבן לינגבי נראתה לי מעט חריגה ברצף גם אפילו שאני חושבת שאני מבינה למה היא שם. אם אני מבינה. היא חריגה בעיניים שלי כי היא מאוד מאוד רוקוקו כזאת ויפה מדי כמו קישוט, והיא נראית כמו סטיה חזקה מדי ששייכת לסרט אחר. אגב, לדעתי היא, האבן הזאת, מדמה סוסון ים
אהבתיאהבתי