הלכתי בסמוך לירקון בימים האחרונים, והקצף (בימים הראשונים) והדגים המתים (היום בבוקר, עדיין) מכאיבים ומעיקים על הנשמה כאילו שחו בתוך הוורידים ונתקעו בלב. אילו אני הבעלים של מפעל "סנו" הייתי עומד שם, מגפיים בתוך המים, ומכניס דגים, אלפי דגים, למים. אחרי שהמים ישובו להיות "מים" ולא רעל בערוץ של נחל. אני נזכר באסונות אחרים: התמוטטות הגשר של משלחת ה"מכבייה" ובצוללני הקישון. האם רק האתר הדומה – נחל – מקשר בין שלושת האסונות? אני חושב על המציאות העכשווית, שבה חומרי "ניקוי" הם למעשה חומרי לכלוך. לא רק באסון הנוכחי, אלא מדי יום. כמה חזק הלכלוך שאנו יוצרים, שאנו זקוקים לחומרים כל כך מלוכלכים וקטלניים להסרתו. בדומה, כמעט כל "בנייה" היום היא למעשה "הרס".

האם למישהו אכפת מנחל הירקון? לפנינו מקרה של רצח נחל. האם יש בלש חוקר שייצא לפענח את התעלומה הזו? בעיר תל אביב, הירקון הוא עורק ראשי. העורק הורעל, אבל לעיר לא אכפת. ממשיכים לרוץ על הגדות עם נעליים קפיציות, ממהרים לאכול שוקולד בנמל. מביטים בים, מצלמים את השקיעה, כאילו הרעל לא זורם הישר אל תוך התצלום הרומנטי. חתן וכלה על הגשר, מחייכים, משודרגים ומעוצבים לקראת החתונה, מתחת לנעליים החדשות זורמים פגרי דגים הפוכים וקצף.

היו תרבויות שהבינו כמה חשוב הוא הנהר, וכדי להבהיר את זה המציאו לו אֵל. אנחנו מתוחכמים ומודרנים ואיננו מאמינים באלי נהרות. במה אנו מאמינים? בחומרי ניקוי, חומרים שיהפכו את חיינו לטובים יותר. אבל אילו היה אל לירקון ולנהרות האחרים בישראל, הם לא היו הופכים למוליכי רעל. מי שהיה בונה גשר מעל הנחל היה עושה זאת כפי שיהודי דתי מתפלל ביום הכיפורים. בחרדת קודש. ומפעל "סנו" ומפעל הרהיטים היו מעבירים רווחים של חודש לשיקום הנחל, כקורבן חטאת.

19 תגובות בנושא “דרוש אל נהרות

  1. לחלוטין

    כל כך יפה שם מסביב, באמת, כל מי ששיפר ועשה את זה.
    אבל הבפנים, מבעבע

    אני הרבה מסתובב שם.
    יש מלא מקומות עד רמת גן, לאורך איילון, גשרים קטנים ותמיד אותו אחד שיושב על ספסל וקטנוע לידו. שעות.

  2. הדברים בעניין חברת הניקוי שהפכה לחברת לכלוך מאירי עיניים. באשר לביטוי מילה בסלע המופיע בתגובה הראשונה…אמש למדתי כי הביטוי הרווח הזה שאנו משתמשים בו כדי לומר על משהו שהוא חזק ומשמעותי ותקף, בעצם מכווןלמשהו הפוך מילה בסלע – שתיקה בשניים
    מִלָּה בְּסֶלַע – שְׁתִיקָה בִּשְׁנַיִם = בִּטּוּי שֶׁבַח לַשְּׁתִיקָה – אִם הַדִּבּוּר שָׁוֶה סֶלַע, הָרֵי מְחִירָהּ שֶׁל הַשְּׁתִיקָה כָּפוּל מִמֶּנָּה. סֶלַע = מַטְבֵּעַ מִתְּקוּפַת הַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד.
    דוגמה: סִיסְמַת חַיָּלֵי חֵיל הַמּוֹדִיעִין וּקְצִינָיו הִיא מִלָּה בְּסֶלַע – שְׁתִיקָה בִּשְׁנַיִם.
    מקור: תַּרְגּוּם מֵאֲרָמִית: דָּרַשׁ רַבֵּי יְהוּדָה שֶׁהָיָה מִכְּפַר גַבּוֹרִיא, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה מִכְּפָר גִּבּוֹר-חַיִל, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה ?" [תְּהִלִּים סה,ב] – הַסַּם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא הַשְּׁתִיקָה. כַּאֲשֶׁר בָּא רַב דִימִי לְבָבֶל, אָמַר: בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: "מִלָּה בְּסֶלַע, שְׁתִיקָה בִּשְׁנַיִם" [מְגִלָּה דַּף יח, עַמּוּד א'].

  3. הייתי שם בשני שעבר, שעת צהריים, השמש בשמיים ולידי היו כמה ברווזים נחמדים, עמדו ולא פחדו, יום למחרת חשבתי עליהם שהם בטח כבר לא בין החיים..
    כמה עצוב ומיותר.

  4. חשבת פעם על כל הזבל שאתה מייצר, סתם מתוךתהליך העיכול – כמה לא חסכנית היא מכונת הגוף. ככה זה. אפשר להכפיל ולהכפיל את זה עשרות מונים: ארובות, אגזוזים, וכו' וכו'. אבל האמת המרה היא שאין דברים "טהורים", תמיד מסתתרת איזו עודפות שצריכה לצאת איפשהו.

  5. הפוסט ככל פוסט בנושא האקולוגי. אבל כדאי לשים לב שככל שיותר מתייחסים לנושא ומחפשים למצוא אשמים ככה המפגעים נעשים יותר קשים.

  6. לפי מורי ורבי בהיסטוריה עתיקה, פרופ' אברהם מלמט, השמות של הנהרות בארץ מתחילים באותיות יר או אר כי זה היה שמו של אל הנהרות הקדום אצל עמי כנען (‏ירקון, ירדן, ארנון, ירמוך,). ואני מוסיף שאולי היה אל נוסף ששמו הסתיים באותיות שון (דישון, קישון, פישון).

  7. הכנענים יגידו כי אל הנהרות חזר ועושה אמבטיית קצף
    החרדים יגידו: עד מתיי אתם מקציפים את אלהיכם
    ?
    החמאסיים- ג'האדיים יאמרו: קצף בלשונינו פירושה הפצצה או הפגזה ועל כן נוסיף קצף עלא כיף כיפאק
    צעירי האוצר יגילו: אפשר להוריד את תקציב תכנית החירום למשק המים. וגם אפשר להוריד את
    ייצור הטואלטיקה בארץ. לא צריך מיים במקלחת. גם לא סבון שיתקלחו בירקון
    ואם בכל זאת, כבכל קומיקס ראוי לשמוע, יתעורר אל הנהרות, יתברר כי מדובר במוטציה של צפרדע ענקית, כעיין גודזילה וכיו"ב
    יגל משרד התיירות: יבואו המוני יפנים

  8. למי שלא מכיר את פעילותו של הקונגלומרט הקטן הזה
    הנה סקירה ממש ממש קצרה:

    סנו לא הורגת רק דגים

    היא גם יצרנית נייר גדולה
    ובבעלותה חברת ישראפייפר

    היא הורגת גם עצים

    ואם כבר בשפכים עסקינן

    הידעתם ש"CREAMA" זה גם סנו?

    אנחנו שחכנו עובדה קטנה פה בארץ
    אנחנו מפרנסים את המזהמים האלה

    אם היינו קצת פחות פילוסופיים וקצת יותר פרקטיים
    הייינו מבצעים חרם צרכנים

    ודואגים שהתקשורת קצת תסקר אותו

    או אז הייתם רואים את מנכ"ל סנו
    מגיח לו בהתנצלויות וצ'קים

  9. 1. לא חייבים לקנות סנו
    יש חומרי ניקיון טבעיים (כמו חומץ ולימון) וחומרי נקיון שלא מזיקים לסביבה
    ראו כאן פרוט של שיטות, מוצרים, טכניקות לניקוי – חלק אפשר להכין לבד חלק צריך לקנות

    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94

    2 – הרבה מחומרי הניקוי גורמים נזק שקט לנו ולמי התהום ולמערכות אקולוגיות – נזק איטי ולפעמים מצטבר- לא צריך לחכות לאסון אקולוגי

    3 – בנושא הזיהום בירקון – לא בטוח כמה אשמה יש במוצרי סנו – כי יכול להיות שגם חומרים ידידותיים בהרבה היו עושים נזק דומה בריכוז כזה גבוה

    הבעיה היא אולי יותר בכיוון של רשלנות ובעיה בנהלים של המפעל – שאולי לא איכסן את החומרים בצורה בטוחה מספיק (מערכות ניקוז וניטרול למקרי חירום)

    עוד בעיה אפשרית היא בתנהלות של מפעל לטיהור השפכים
    – כנראה שנצטרך לחכות לתוצאות החקירה

    4-
    יש תמונות של הזיהום כאן לדוגמה
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=718644

    5- יש איזה חבר כנסת שהעביר חוק המזהם משלם,
    אבל הוא סתם קומוניסט, אנטי ציוני ואוהב ערבים
    מעניין אם החוק מכסה את המקרה הזה

  10. אולי עוד יתבע הנהר את העיר על שממשיכה כך בלעדיו.
    ומי יסכים ברוב הטוב להיות פרקליטו של זה?
    אולי אם היינו צוללים כדי להציל הדגים,
    היינו אז שומעים את גודל פיהוקם בתוך המים…

    (כל כך הצטערתי שלא יכולתי להירשם לקורס על יואל הופמן)

סגור לתגובות.