חומה כפולה

 

תצלום: מיקי קרצמן

ביום שבת 3.01.09 בשעה 11.30 בבוקר תיפתח תערוכה של מיקי קרצמן בגלריה "שלוש". ראיתי בינתיים רק העתק של תמונה אחת, מההזמנה לתערוכה, אבל יש בה את כל חוכמת הצילום שלו. כן, זו "החומה", "גדר ההפרדה". אותה חומה, או גדר, שהישראלים יודעים על קיומה, אבל לא ראו אותה, החומה שכולם מאמינים שמספקת להם ביטחון – וזה כנראה אפילו נכון בטווח הקצר – אבל אינם מעוניינים לשקול את השלכותיה על הביטחון בטווח הקצת יותר ארוך – החומה כמכשיר של עוול וגזל שכבר טומן בקרקע תחוחה את זרעי השנאה של הדור הבא.

התצלום רואה כמה דברים. ראשית, בפשטות, עד כמה לוחות הבטון האלו דומים למצבות. מין הפרזה של מצבות – כל לוח בפני עצמו וכולם ביחד. אבל מצבות שאין להן כיוון, אין להן כיתוב, ולכן הן מצבות דו צדדיות.

החומה הזו דורסת כביש. לב התצלום הוא כמובן מעבר החצייה, שהפך להיות למוליך משום מקום אל שום מקום. אם מעבר החצייה הוא סמל של תקשורת, של מעבר לאיזה "צד שני", הרי שכאן הוא מבוטל מכל וכל. וזה בדיוק מה שעושה החומה הזו: ניסיון ליצור תהום בלתי עבירה "בינינו" ל"בינם". אבל מה שהתצלום רואה היטב, הוא שלצד זה שמעבר החצייה נסתם הרמטית, החומה עדיין פתוחה. הפתח הזה אומר את הדבר הפשוט – שאין כזה דבר "חומה", בטווח הארוך. כל החומות בהיסטוריה קרסו. אפילו הסינית. אפילו הברלינאית. במילים אחרות, צד ימין של החומה הזו הוא כבר תמונת-עתיד. כי בהווה, הפתח הזה ייסגר מיד.

יש שם חץ לבן על הכביש, שריד להיותו של המקום "כביש" פעם. החץ מצביע על פתח הביוב. כל החומה הכפולה הזו, שהולכת פנימה עם הפרספקטיבה, משנה פתאום כיוון ופונה אלינו, יוצאת החוצה, הופכת לצינור ניקוז ענקי שזורם אל עינינו. החומה בתצלום לא חוצצת, כמצופה, בינינו לבין "משהו אחר", אלא מהווה מוליך שמסתער עלינו. וכך ראוי לה, כי זה מה שהיא תעשה, במוקדם או במאוחר. מה בסופו של החץ? השוו לחץ אלכסוני אחר, מתצלום אחר של קרצמן.

ומילה אחרונה: מוזרה, החומה הזו, לא? מה פשר הכפילות הזו? מדוע שתי חומות, במקום שברור שדי באחת – הרי היא כה גבוהה ומאסיבית? אולי בגלל זה: כי החומה הזאת, בסופו של דבר, שומרת על עצמה. בשביל קיומה של חומה, רואה קרצמן, צריך עוד חומה. בבחינת "לעשות סייג לתורה". חומה היא דבר שמייצר עוד ועוד "צורכי ביטחון". במילים אחרות, החומה היא לא סוף הסיפור, סוף פסוק, כפי שאפשר לחשוב, אלא התחלה של סיפור.

כן: לחומה יש חומה, ולחומה של החומה יש מן הסתם מערכת אלקטרונית למיגון. אבל מי ימגן את מערכת המיגון? צריך לראות את החומה הזו נמשכת ונכפלת עוד ועוד, כמו שרשרת של אבני דומינו, עד אלינו, עד הנפש ממש ופנימה.