איך להחליט את מי לבחור? אפשר לפי מילת המפתח. הנתונים רבים וקשים להבנה. הצרפתיות "נוחות", הגרמניות "בטוחות", היפניות "אמינות". כך גם בבחירות: מילה אחת, וזה מספיק. נתניהו "חזק". ברק "מנהיג". לבני "אחרת". חד"ש "חדש". ליברמן "דא". מרצ "לא מתפשרים" (מכיוון שמדובר במפלגה מתוחכמת, המסר מורכב יחסית, דו מילי). זה לא כל כך מורכב.

אפשר גם אחרת. אני מציע כאן קווים כלליים לשיטת בחירת מפלגה. מין "אי צ'ינג" 2009. כל מה שצריך לעשות הוא לדמיין את המאכל שעולה על דעתך ביחס למפלגה מסוימת. ואז להחליט מה אתה רוצה לאכול. הנה, אני אומר "בנימין נתניהו", ודי ברור שהאסוציאציה היא של דאבל ביג-מק עם גבינה, כוס קולה עם קרח מוגדלת בשקל-תשעים, וצ'יפס – גלידה סאנדיי לקינוח (כמובן שמחכים שש שעות בין בשר לחלב). הלאה. ליברמן: מדובר כאן במרק קרופניק, הכולל גריסי פנינה, עצם, כרוב, סלק וכיכר לחם שיפון בצד, עם איקרא אוקראינית על הפרוסה; נקנח בכוסית של מחרובקה. מרצ? אין קל מזה. מרצ זה פנקייק עם סירופ מייפל אורגני, לצד יוגו קפוא (kafoo) עם פירות וסילאן; נמשיך עם פרי טרי, ונקנח בקפה-ומאפה לקחת. מה עוד? "הבית היהודי". אוי אוי אוי, הבית היהודי, רק רגע אני ניגש ליטול ידיים, איזו מתיקות, איזה חום של שבת, כמובן שמנה ראשונה בלי רגל קרושה זה מן הנמנע; מנה שנייה יש לנו קצת שמאלץ עם חלה מתוקה, וקציצת דג עם גזר; נמשיך בלשון שהתחממה על הפלטה מבעוד מועד לצד תוספת של תפוחי אדמה יפים והרבה גזר מאודה עם קינמון. לקינוח, כדורי שוקולד פרווה עם קוקוס וכוס תה עם מי-פרימוס "שומר שבת" מחשש "מבשל" ושתי כפיות גדושות סוכר. הגמלאים, הגמלאים זה כוס תה, חלש, בלי סוכר ובלי סוכרזית, וקרקר סובין מלא מאריזה שנפתחה אתמול. את מי שכחנו? אה, כמובן. קדימה. קדימה. איזה אוכל הולך עם "קדימה"? עם קדימה אתה יודע בוודאות שאתה לא יודע איזה אוכל תקבל. תקבל "אחרת". בסדר, אתה אומר, אחרת ממה? ואיך אחרת? לא, עונים לך. "אחרת". מה אכלת עד היום? נגיד, אכלת ביצים קשות? תקבל ביצים קשות אחרת. יותר קשות? יותר רכות? עוד מוקדם מדי לומר. אחרת. הירוקה-מימד? פשוט: חסה בלי תולעים. וכוס מים. בל"ד? אחסוך מכם את הוראות ההכנה, אבל ברשימת החומרים מופיע: כבשׂ.

חד"ש זה חומוס. חומוס טחינה גרגירים. לא, בלי ביצה. האוכל היהודי-ערבי. מקורו אמנם לא יהודי, אבל ההתקבלות שלו אצל היהודים היא שהפכה אותו למה שהוא. אנו מנגבים חומוס כי אנו מצביעים חד"ש, ואנו מצביעים חד"ש כי אנו מנגבים חומוס. אני רציני לגמרי. אתה לא יכול להיות יהודי אוהב חומוס אמיתי ולא להצביע חד"ש מבלי לעשות שקר בנפשך. ולא משנה אם אתה אוכל אצל יהודים. גם היהודים שמכינים חומוס הם תלמידים של פלסטינים. לאכול חומוס מתוך הבנת המשמעות של החומוס משמעו להבין שחי כאן עוד עם ושהוא מצוי איתך בהדדיות, שיש לו מה ללמד אותך, ובעיקר שהוא לא שקוף. החומוס הוא לא חומר שקוף, גבירותיי ורבותיי, ותקנו אותי אם אני טועה בנקודה הזו. העיגול של צלחת החומוס הוא העיגול היהודי-פלסטיני. אי אפשר לאכול חומוס בלי טחינה משום שבחומוס עצמו יש טחינה כבר מראש. רק אוויל יחשוב על "חומוס" בנפרד מ"טחינה", כלומר על מפלגת שמאל שאין בה נציגות פלסטינית ממשית או על הארץ הזו בלי פלסטינים. לאכול חומוס כמו בן אדם משמעו שאתה לא יכול לדרוך על הפלסטיני או להתנשא עליו. חומוס משמעו שוויון וחוסר איבה. אחרת אתה בא לחומוסיה כמו חזיר, כמו בעל-בית, וזה, כמובן, ממש לא לעניין.

39 תגובות בנושא “חד"ש זה חומוס

  1. אוכל הוא חויה משותפת ולימוד משותף
    ובימינו למגינת לב מתחלקת הסעודה היהודית-מוסלמית- נוצרית-דרוזית והסעודה הישראלית-פלסטינית-ערבית, ככל שמדובר בקונצזנסוס,על פי רוב לסועדים ולמסעידים
    שאינם יושבים יחדיו לשולחן לאכול יחדיו וגם אינם שותפים בהכנת האוכל ואפילו לא בסידור השולחן
    יותר נכון בימינו ישראלים אינם תרים אחר מרכיביו של התבשיל המבעבע בסיר
    וגם לא מחכים כנהנתנים לעמוד על טעמו
    הם אורבים על יד הסיר עם רובה צלפים עם כוונת טלסקופית ומצפים שבכל רגע יקפוץ מן הקדירה
    לוחם חמאס מסתתר
    אבל מעבר לחסה ולשאר ירקות
    אני מקווה מאוד שלא נקבל את ביבי לקינוח

  2. יש נאה באמירה
    יש צינעה בין שורותיה
    גם אני משתייך למיעוט שחושב דומה
    נדמה שמתמיד כך חשב המיעוט
    ונדמה שניוותר בצינעה

  3. מזכיר לי את רצועת בחירות חד"ש ב24 שראיתי הבוקר על המסילה במכון כושר.
    יופי של קליפים ויופי של מוזיקה בחרו החבר'ה של חד"ש לשעת בחירות מוזיקליות שקיבלו מערוץ המזויקה הישראלית.
    כבר שקלתי לרגע לחזור בי מההחלטה האחרונה ובכל זאת להצביע חד"ש.

    אגב, מרצ לדעתי זה סושי עם לחם אורגני, ומג'דרה

  4. בתור חובב חומוס ומצביע חד"ש אין לי אלא להסכים.

    ואולם כמה שאלות קטנות: האם יש אפיונים הצבעתיים לפי חתך של העדפות חומוס? משוושה מול מסבאחה? ירושלמי מול משולשי מול גלילי? טחינאי או חומוסי? מה עם הסמיכות? אפשר לזהות מה אוכל חד"שניק שמצביע בגלל התרומה של דב לאיכות הסביבה ולעומתו מה אוכל חבר מק"י ותיק? וכמה חריף מוסיף מי שהזדעזע מהפצצת האזרחים ההמונית? וחריף ירוק או אדום?
    דיון חשוב, שהייתי מציע להעביר לעמיתנו שוקי מהבלוג חומוס101, שכבר כתב פעם כמדומני שאנשים אחרי משוושה לא מפציצים ילדים מהאוויר

  5. אני מתחד"ש, ובדרך אגב, חודש שעבר הייתי בסוהילה וסעיד בעכו. אבל עם כל הכבוד, אין על חומוס אשכרה

  6. לאהרון, אני איתך בעניין הזה. אבל מי יבשל לי אוכל עיראקי?
    לשלומית, שווה להציץ בלינק שיש ברשימה. הפעילות הפרלמנטרית של חד"ש. קצת מפורר את הכותרת לעשייה יומיומית.
    אורי, שאלות נכבדות, אני חושב שהמשוושה היא תופעה מעניינת של ניסיון להתחרות החומוס היפואי הקלסי. לא מפתיע שמשוושה יש בתל אביב, וחומוס ביפו. איזו הפניית מבט "צפונה" לגליל כביכול.
    יובל, בעניין הכסף, היות שאת הסכומים אני עושה בשכר סופרים, אני יכול להרשות לעצמי.
    ואסתי, המג'דרה במקרה זה היא לדעתי רק לתפארת המליצה.

  7. אוכל מסורתי עיראקי יש באקומאקו באור יהודה
    כמו הידיים של אמא שלי ז"ל

    סמבוסק עם חומוס
    קובה פתתה
    קובה בורגול
    כצ'רי

  8. כל כך הרבה קלישאות וסטיגמות…לא קצת כתיבה של תלמיד כיתה ו'?
    וברצינות – מה לעשות , חומוס זה אוכל לא טעים , משביע ומחמם אבל לא טעים. מכל המאכלים שנוצרו סביב הים התיכון הוא הירוד ביותר ולא פלא שאנחנו (ישראלים ופלסטינים) כל כך אוהבים אותו.

  9. לפני שקראתי את התגובות הייתי משוכנעת שכתבת פוסט שלם לכבודו של ר' חומוס, הרי הוא שוקי גלילי. אולי הוא מעדיף חומוס קינואה.

  10. משה, אני מודה לך שאתה רחום איתי ונותן לי שש שנות לימוד. הרי היית יכול לכתוב כיתה ד', אבל נהגת לפנים משורת הדין. בעניין החומוס, שאתה טוען ש'אינו טעים', אני מודה שאני בהלם קל.

  11. ב. מיכאל כתב ביום שישי האחרון שכל מפלגות המרכז (ליכוד, עבודה וקדימה) הן מטבוחה, וקרא לא להצביע מטבוחה. אתה ממשיך את הקו הקולינרי בצורה מבריקה. נהניתי!

  12. חד"ש זה חומוס, תכל"ס.
    ואם אוסיף את טעמי האישי,
    חד"ש זה חומוס "אבו-חאסן", שם ביפו, ליד
    "מונקה".
    חד"ש זה גם המיץ ששותים יחד עם החומוס,
    חד"ש זה גם הפיצוץ של אחרי צלחת שלמה (שאלוהים יעזור לנו ויעצור אותנו לפני שהיא נגמרת…)
    חד"ש זה גם ללכת הביתה אחרי החומוסיה ולהרגיש שאכלת את הדבר הנכון, גם אם לא הכי קל לעיקול,
    חד"ש זה גם ללכת הביתה עם ההרגשה שאתה נמצא במקום הנכון, גם אם לא במקום הכי קל לעיקול .
    בהצלחה לחומוסיה מחר
    בי

  13. מחבר בין אנשים.בניגוד לנוהג המערבי,היהודי והישראלי, שבו כל סועד אוכל מהצלחת האישית שלו,הנוהג הערבי הוא האכילה ביחד,סביב צלחת ענקית שממנה כל אחד מהסועדים לוקח ואוכל.אם ביד,אם בכף.חוויה קולינרית זו מקרבת בין הפרטים המסבים סביב.בשונה מהמאכלים האחרים שהוזכרו למעלה,שבהם כל פרט אוכל לבד ,מצלחת אחת של חומוס יכולים לאכול ביחד כמה סועדים.דבר היכול לקשר בין הסועדים.

  14. ל סגירה הרמטית של חברות כח אדם
    ל הורדת גיל הפרישה ל 65 גברים 60 נשים
    להנפקת אג"ח ייעודי לחיסכון לזיקנה

  15. חומוס?מה זה חומוס?סוג של משחה,ממרח מגעיל,בדיוק כמו השמאל והערבים שמורחים אותנו בהבלי הבלים ורעיונות שווא על שלום מזוייף.עד עכשיו עלה לנו השלום השמאלני.הרי גם באיראן,גם במצריים,גם בעירק,גם בסעודיה יש הרבה שחולמים לאכול עם ישראלים…אוי סליחה,את הישראלים.הרי גם בארצות ערב מפגינים למען ישראל ולמען בטחונה ושלומה בדיוק כמו שהשמאל הישראלי מפגין למען שלומם ובטחונם הערבים הישראלים והפלסטינים.

  16. מקבל בהכנעה את התודה שלך , באמת יכולתי להעניק לך פחות שנות לימוד אבל זכור לי שבכיתה ו' זה היתה יכולת הכתיבה שלי. מאז אני נתקעתי באותה שנה אבל למיטב זכרוני (והספרייה שלי) אתה קצת התקדמת מאז , אלא אם כן יש לך איזה סופר צללים.
    ובאמת זה לא טעים לי. במגורי הנוכחיים בגולה (זמנית) אחד הדברים שמפליאים אותי זה געגועי הישראלים למאכל הירוד הזה , דבר שאני פטור ממנו. גם ערכו התזונתי והבריאותי תמיד מפוקפקים בעיני , אנחנו מעדיפים לאכול את החומוס בצורתו השלמה.
    אבל זה לא ממש היה הנושא של הבלוג , נכון?
    בתיאבון

  17. אני אלך אתך דרור ומצאתי:
    התנועה הירוקה – מימד שמן זית זך וטעים כמו שחלק מחברינו גם יודעים לעשות אורגני. הבסיס לכל ארוחה ים תיכונית טובה באמת.
    וגם החומוס לא משהו בלי שמן זית עליו.

  18. כמצביע מרצ וחובב חומוס אני מבקש למחות על הפוסט הזה בכל תוקף.
    לא לעולם חוסן!
    😉

  19. אם כי למען הדיוק ההיסטורי צריך לומר שאת החומוס, ככל שאנחנו יודעים, המציאו דווקא הצלבנים. או לפחות הם הראשונים שאנחנו יודעים שאכלו אותו, והם עשו את זה כאן כמובן.

    אני יכול לחשוב על עוד 2-3 מפלגות חוץ מחד"ש שמתקשרות אצלי עם חומוס, אבל גם הצבעה לחד"ש היא הצבעה ראויה.

    בהצלחה לכולנו.

  20. אני דווקא הייתי חושב על משהו עם הרבה מאוד עגבניות. העגבניה אף היא עגולה (כמו החומוסֶ) אלא שהיא בנוסף גם אדומה, כמו חד"ש
    אפשר להציץ בנוסח הערבי של האתר
    http://www.aljabha.org/

    הרבה מאוד אדום, חבורת המתמודדים עומדת בשורה כמו במסדר האחד במאי, על רקע אדום, מעליהם מונפים הרבה מאוד דגלים אדומים. אם השפם של ברכה היה קצת יותר גדול זה היה אולי דומה לסטאלין, מה ששוב מסתדר עם עגבניות, הרבה מאוד עגבניות, או נכון יותר: רסק עגניות בכמויות דמיוניות

    איכשהו למרות האסוציאציות הקומוניסטיות, זה נראה לי קו בעל אופי לאומי-סוציאליטי, קל מאוד להרגיש את האוירה הלאומית באתר שקהל היעד שלו הוא ערבי.

    עכשיו נביט בנוסח העברי, שאגב מתוך הנוסח הערבי, לא איתרתי לינק לנוסח העברי, אאל רק הפוך
    http://hadash2009.org.il/

    הרבה מאוד חום וירוק, עם מעט מאוד אדום, אכן מאוד טרנדי, וגם צבע הרקע בהחלט מזכיר צלחת עסיסית של חומוס עם קצת גבעולי פטרוזיליה וכוסברה. האדום כאן מייצג אולי רק מעט זחוק לטיבול, לא משהו טרמינלי, נראה בקיצור אתר תל אביב למהדרין, עבור חבורה של יפים ויפות האוכלת כל שבת חומוס ביפו

    מסקנה: מפלגה אנכרוניסטית המדברת בשני קולות בלתי אינטגרטיבים, מישהו כאן רוצה חומוס עם רוטב עגבניות
    ?
    רבותי, מי שרוצה לחזק את מעמדו של הלאום הערבי בישראל, יצביע נא בל"ד
    מי שרוצה לחזק את מעמדו של הלאום היהודי – יצביע כל השאר
    ולאוהבי החומוס אני בהחלט ממליץ להצביע עלה ירוק

  21. אני לא אצביע חד"ש אבל עכשיו נורא בא לי חומוס, כך שחצי ממטרתו של הפוסט הושגה 🙂 שגם זה לא מעט בימים קשים אילו.

  22. כתוב בכישרון, אך למרבה הצער נעדר יושר אינטלקטואלי. כל מי שעיניים לו ואף לו יראה ויריח כי חד"ש היהודית זה מישהו שאוכל סלט עלי בייבי עם מים מינרליים ולכל היותר מתבשם מניחוח נפיחות החומוס של מוחמד ברכה
    חומוס זה דוקא הליכוד
    ובעצם אפילו ליברמן זה יותר חומוס מחד"ש
    אבל למה להחמיר, כל אחד רשאי לרמות קצת את עצמו כדי שיחבב קצת את עצמו
    כלטוב

  23. להצביע חד"ש
    כי את קריאות המוות ליהודים מערבים באום אל פאחם היום אסור להפסיק
    להצביע חד"ש
    כי חייבים לעזור לערבים להשתלט על שטחים נוספים,קצת יותר גדולים מאום אל פאחם

  24. העבודה נעלמה מהתפריט…

    אבל, נראה לי, היא על השולחן – כמו בקבוק קטשופ גוצי, אדום ומקושקש. עומד על הראש, נכון לכל מנה שתפול ומצדיק את עצמו כדרך להסתרת טעמיה.

  25. הרשימה הזאת וכמו-כן כל התגובות רק מוכיחה, שכל ההחלטות בנושא הזה של הבחירות מתקבלות מהבטן ולא מהראש

סגור לתגובות.