אבות ישורון – 1990

אם יש סרט אחד ששינה את חיי, אבל ממש שינה באופן ניכר, זה הסרט. "אבות ישורון – 1990", שביים אמיר הראל. המראיין הוא נסים קלדרון, והשחקן הראשי, ולמעשה היחיד, הוא אבות ישורון. כתבתי על זה כמה מילים במקום אחר, ולא אאריך. רק אומר שהסרט הזה הביא אותי אל השירה. למחרת הצפיה בו קניתי את "אדון מנוחה". זה היה ספר השירה הראשון שקניתי ושקראתי, ואבות ישורון היה המשורר הראשון ששמעתי. ברור לי לגמרי שכל תפיסתי את השירה מושפעת מ"אפקט ראשוניות" זה. אין עוד משורר עברי שקרוב אלי כמו אבות. זהו אדם שעצם דיבורו מעודד אותך.

זה סרט/מסמך נפלא, גם בצפיה חוזרת, אחרי כמעט 20 שנה. כדאי לקרוא את "שירת הפרא האציל" של אידה צורית כדי לקבל תמונה מלאה יותר של חיי אבות, אבל הסרט הזה מציג בעוצמה בלתי רגילה, ובלי שום התחכמות, אישיות קורנת של אדם גדול. דיבורו של אבות, כשהוא משיח לפי תומו, הוא עצמו טיוטה לשיר ולפעמים שיר ממש. ראו למשל את הקטע בו אבות מתאר את מצבו בחיים במונחים של בית משפט. או את שיחו על השנאה.

הסרט נמצא ביוטיוב בארבעה רבעים בני 13 דקות בערך כ"א:

חלק ראשון

חלק שני

חלק שלישי

חלק רביעי

20 תגובות בנושא “אבות ישורון – 1990”

  1. עובדת על הורדת החלק השני, אבל כבר נזכרתי בפגישה המופלאה שהיתה לי עם אבות (שעה)
    ואיך הוא היה מקיף כמו האדמה הרחומה.
    אבל חווית המפגש הראשון עם משורר כבר היתה תפוסה. אבידן. שהיה מטלטל כמו ברק.
    חבל שהכל היה בלי מצלמה וטייפ, וכך אני יכולה לצפות בזה שוב רק מתוך הזכרון, והתמונה משתנה בקצב שלי.

    אהבתי

  2. נועם
    אתה יכול לפרט, מה הבעיה בדיוק עם החלק השני?
    האם הורדת את הקובץ והוא לא נפתח או שלא הצלחת להוריד?
    האם מישהו אחר הצליח להוריד את זה?

    אהבתי

  3. מתה לצפות בזה ולא מצליחה להוריד. הורדתי את תוכנת הקויקטיים. נכנסת ל
    rapidshare
    ואז מה?

    מצטערת על המוגבלות הטכנולוגית, אבל אולי אני לא היחידה?

    אם יש למישהו סבלנות להסביר אודה לו מאד מאד.

    אהבתי

  4. 1. לוחצים על הקישור
    2. מחכים 40-50 שניות
    3. לחוצים על download שבעיגול הכחול
    4. לוחצים save ושומרים את הקובץ

    צריך לעשות את זה עם כל קישור בנפרד. בהמשך היום אעלה קישורים להמשך הסרט. לפעמים תקבלו הודעה שצריך להמתין כרבע שעה עד שאפשר יהיה להוריד את הקובץ הבא.

    אהבתי

  5. את אבות אני מאוד אוהב, אבל אני לא מכיר את הסרט. עכשיו אני צריך לחכות להגיע למקום עם אינטרנט סביר כדי להוריד אותו למחשב שלי…
    תודה

    אהבתי

  6. לא מפסיקה לחשוב על התיאור של האדמה כמין יורה ענקית, כמין גוש חמר עצום, ממנו קורצים מדי פעם מעט כדי ליצור מאפרה, ואזה, אדם, ובמחזוריות אינסופיות תשוב המאפרה להבלע בחמר ושוב יוכנו ממנו צורות חדשות, זמניות אף הן.
    והוא מתמסר לקצב העולם למרות היותו שק של געגוע.

    אהבתי

  7. גם עבורי הסרט הזה היה צומת. הצטרפתי בסוף השירות שלי לחברה שלמדה הייקו עם יואל הופמן באונ' חיפה. הצלחתי, אני לא זוכר איך, להגיע לשני שיעורים איתו. בשיעור השני הוא הקרין את הסרט, מתחילתו ועד סופו, ואז הודיע בשקט שהוא מצליח לדבר וסיים את השיעור. עד היום לא נתקלתי בדיבור שירי כמו זה שמתהווה כאן מרגע לרגע. עד היום אני חושב על תל אביב כעל עיר פופית שמדברת מהפופיק.

    אהבתי

  8. פינגבאק: הדים | casually
  9. פינגבאק: הדים « מזדמן
  10. פינגבאק: הדים | CASUAL

סגור לתגובות.