הייתה לי דודה שנישאה לקְרוֹ-מַניוֹן. טופס קדמון של האדם, אבל בחליפה ועניבה היה נראֶה כמעט דומה לנו. נמוך יותר, שרירי, מהיר, לוּלֵי אותו מנהג שלו לנעוץ שיניים בקרשים היה אפשר לחשוב שהוא מודרני לגמרי. את ציורי לַסְקוֹ זה הוא צייר, טען, אם כי סרב לחזור על הישגו בטענה כי המערה איננה כבר, סגורה, ולשחזר את זה על בד יהיה פתטי, כלשונו.
הם גרו בפריז, והוא היה עורך-דין די ידוע של חברת תקשורת ענקית. מעסיקיו כלל לא ידעו על עברוֹ. היה בו משהו מוזר אמנם, אבל פטרו את זה בכך שהם חשבו שיהודי הוא. "ומכוער כזה", לחשו. אבל היו כמה נשים – הדודה לא ידעה מזה, כמדומה.
בגלל היוחסין של בעלה הלכה הדודה ולמדה פּליאוֹאנתרופולוגיה בסורבּון אצל גְריפוֹ. התחילה כחובבת, אך במהרה עברה לדוקטורט-ישיר ואף קיבלה משרה. לטקס הסיום הוא כמובן איחר. נכנס חמש דקות לפני הסוף, מציץ בשעונו. גְריפוֹ כיווץ את גביניו.
כשהוא ימות, אמרה לי פעם, מוהלת יידיש מוזרה בצרפתית, אני אקבור אותו ואחכה. תשתה קצת תה, מון פּטיט. ואז, אחרי כמה שנים, אני אחפור אותו, אמרה, אני אחפור אותו לבד, ומה שיימצֵא שם, למרבה ההפתעה, יביא לי תהילת עולם.
מתחת לשולחן 
מצחיק ונוגע ללב. במשרדו בחברת התקשורת הענקית עבדו ודאי כמה ניאדרטליים כעובדי ניקיון ותברואה. אם הדודה היתה רק פוקחת עיניים, ולא רואה בהם מהגרי עבודה ועובדי קבלן בלבד, אפשר שהיא היתה דואגת לחפור, בבוא היום, גם אותם.
אהבתיאהבתי
מעולה.
לפני ימים ספורים, בטיול האופניים, שלפתי את ספרון קפקא מהתרמיל וקראתי שוב את 'הפרקליט החדש'. מעניין שהקרו-מניונים וסוסי המלחמה נעשים כולם עורכי דין. זה נועץ שיניו בקרש, זה מרים את שוקיו בצעד מצטלצל על מדרגות בית המשפט.
אהבתיאהבתי
תודה, דרור. הסיפור נהדר.
חבר שלי טוען תמיד, שהמבדיל – עד היום, להסרת ספק – בין השבטים ההומניניים היא היכולת להביט במראה, ולראות נכוחה, וללא משוא פנים.
אני מניח שעורך טוב היה מיטיב לערוך את אמירתי לעיל.
אהבתיאהבתי
לא יכולתי שלא להנות ממשחקי המשמעות בביטוי "מוהלת יידיש בצרפתית"
למעשה, לפני שהגברים השתלטו על השוק, בעזרת איגודי העובדים, הנשים היו אחריות על כריתת העורלה.
שלא כמוהלים הגברים חסרי התחכום,הנשים המוהלות, במיוחד במחוזות אשכנז, פיתחו יכולת למול אדם בדיבור בלבד-במילה.
אומרים שהיכולת הזו לא פסה מן העולם, אלא שוכללה והתפשטה לשפות רבות ועד היום נשים מתחברות לעוצמה העתיקה הזו, כשהן מקטינות את אורך איברו של הגבר שלפניהן במילה אחת בלבד.
(אבל חוץ מזה- סיפור נפלא)
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
עוד 🙂
אהבתיאהבתי
קסום
אהבתיאהבתי
אני חושב שהיום קוראים להם באסקים.
אהבתיאהבתי