5 עצות בעניין טבעונות

השורות הבאות אינן מכוונות למי שרוצה לאכול בשר ואינן ניסיון לשכנע מי שרוצה לאכול בשר (בזה אני כולל כמובן גם דגים, עופות, רמשים – חיות בכלל ומוצרים מן החי) להפסיק לעשות זאת. אני כותב למי שרוצה להיות צמחוני או טבעוני אבל מתקשה בכך. אני אישית ידעתי שאני רוצה להיות צמחוני לפחות מגיל 13, אבל לא הצלחתי בכך בגלל כמה טעויות טיפשיות שהביאו אותי לשנים רבות נוספות של אכילת בשר מיותרת. מבחינתי הערך של צמחונות וטבעונות הוא כל כך ברור מאליו, ואכילת בשר תעשייתי (שזה אומר 99.9% מהבשר כיום) היא דבר כל כך מחריד, כך שאני מצטער כיום שרק בגלל עניינים פרקטיים ופתירים בקלות לא הצלחתי להגשימו עד גיל שלושים פלוס.

להלן אתייחס לצמחונות ולטבעונות תחת המילה "צמחונות" כדי להימנע מסרבול.

(למי שבכל זאת צריך סיבה לא לאכול בשר, אני מפנה, לא בפעם הראשונה, לספר הזה. וגם את זה כדאי לקרוא – מאת א"ד גורדון).

עוד אני צריך לומר שאיני מבין הרבה בתזונה, ואין בדברים הבאים משום כיסוי של כל מה שצריך לדעת כדי לאכול מזון צמחוני. ויש העניין של B12 שאפשר לרכוש בזול בבית מרקחת (כדורי מציצה קטנים לוויטמין שיש רק במזון מן החי).

אז הנה מה שהבנתי מניסיוני הדל, או שיטת "מתחת לשולחן" בחמישה סעיפים לצמחונות:

1. דימוי. בניגוד לדימוי הרווח של צמחונים כ"אוכלי חסה", כלומר כמי שוויתרו על עושר המזון, דווקא אוכלי הבשר שבויים בצירופים דלים של שניצל+סלט+צ'יפס וכדומה. העושר העצום של ירקות נדחק בדרך כלל מתוך הרגשה שאם אוכלים בשר אין צורך בכל כך הרבה ירקות. וכך הירקות נדחקים למעמד של תוספת משנית (לצד האורז, פסטה, פירה וכו'). הדבר הראשון שכדאי לדעת על צמחונות הוא שהיא דווקא מרחיבה ופותחת המון אפשרויות לבישול ואכילה, המון טעמים ומרכיבים חדשים שהבשר דוחק לשוליים או מוחק לגמרי. הרבה אוכלי בשר מכירים בעצם רק חסה, עגבנייה ומלפפון כקבוצת הירקות שלהם! (אם להתעלם מהתוספת החביבה בדוכני הפלאפל של כרוב כבוּש, המכונה גם "כרוב מגפיים", וד"ל). כלומר, צמחונות היא הרחבה של התפריט ולא דיכויו או צמצומו!

2. חומוס. החומוס הוא ידידו הטוב ביותר של הצמחוני. אחרי מנה חומוס (+טחינה) אינך יכול לחשוב אפילו על בשר. אפשר לומר שיום עם חומוס הוא יום בלי בשר (אם כי יש ב"פינתי" מנה קשה מאוד של חומוס-בשר). לכן שלב ראשון בצמחונות הוא או ללמוד להכין חומוס בבית, וזה ממש לא מסובך, או להכיר חומוסיה טובה ולדבוק בה. מהמקומות הרבים שאני מכיר, החומוס הטוב ביותר בגבולות 67' הוא זה של הג'ינג'י בכניסה לקיבוץ עינת. אבל כל אחד יבחר לפי טעמו ומיקומו. כל פעם שמתעורר רעב לשיפוד – ניגשים לחומוס.

3. קטניות. בהמשך לסעיף החומוס, הקטניות באופן כללי חשובות הן תזונתית כתחליף בשר (בגלל החלבונים, נדמה לי), אבל הן משביעות, טעימות וקלות להכנה. יש המון סוגים, ושוב, אוכלי בשר לא מכירים אותן לרוב ומדלגים על המדף שלהן בסופרמרקט: שעועית מש, שעועית אזוקי, שעועית לבנה, אפונה יבשה, פול יבש וטרי, עדשים שחורות, צהובות, כתומות וירוקות, ועוד. מכל הדברים האלה אפשר להכין אוכל מעולה וקל להכנה. וכאן מגיע סעיף 4:

4. ספר. יש כמה וכמה ספרים של בישול צמחוני, אבל הספר הטוב ביותר המוכר לי אינו מוגדר כספר צמחוני ויש בו מתכוני בשר. עם זאת, הם מעטים, והספר כולו מחולק לפי ירקות, כך שאפשר ללכת עם העונות ועם השוק. זהו הספר הראשון של חיים כהן ואלי לנדאו (הוצאת כתר), ויש לשניים אלו גם אתר אינטרנט שחופף חלקית לספר ויש בו מתכונים רבים. למשל זה. או זה. בכלל, יש באינטרנט כל כך הרבה מתכונים ובלוגי בישול, שאי סיכוי שלא תמצאו מה להכין עם ירק כלשהו.

5. קדירת חרס. יש כמובן המון דרכים לבשל ירקות, אבל כדאי לרכוש קדירת חרס כזו (הקרויה משום מה "ספרדית") מפני שהיא עושה את החיים קלים מאוד: אפשר להכניס פנימה את רוב סוגי הירקות חתוכים גס עם שמן זית ומלח-פלפל, רצוי אחרי טיגון מקדים, לשים בתנור (240 מעלות, 60 דקות לכל היותר, בהתאם לסוג הירקות ולכמות), להוציא ולאכול. כמעט אי אפשר ליפול עם הקדירה הספרדית. בזמן שהירקות בתנור אפשר להכין "מצע" של פתיתים או אורז או חיטה מבושלת ואז להניח את הירקות על המצע (את הרעיון שאלתי ממסעדת "תאנים" המעולה בבית הקונפדרציה בירושלים). למשל: כרישה, בצלצלי שלוט, שורש סלרי ו/או פטרוזיליה, תפוחי אדמה, ארטישוק ירושלמי, שום – על מצע של פתיתים. המגוון אינסופי, וההכנה קלה מאוד תמיד.

24 מחשבות על “5 עצות בעניין טבעונות

  1. באמצע הדרך בין הכניסה המערבית למזרחית(יש רחוב שמקשר בין שתי הכניסות ועליו מתבצעת רוב התנועה)
    יש את חומוס בלאדי שהוא ממש טוב ובתור בונוס בעל הבית מוכר גם כדורי פלאפל מוכנים,חצי שקל כדור.

    בד"כ אין אצלו פיתות אבל יש סופר מעבר לרחוב.

  2. שמתאים בעצם כבר לטבעונות
    ממליצה גם על הספר החדש של ג'ונתן ספרן פויר (טרם תורגם לעברית)Eating Animals

  3. דרור, אני לא מאמינה שלא הכנסת טחינה.
    רגע, אני אוסיף לזה סימן קריאה:
    אני לא מאמינה שלא הכנסת טחינה! זה אחד מאבות המזון של כל הצמחונים והטבעונים שאני מכירה, ויש בזה כמויות מטורפות של סידן וברזל (שלפעמים חסר לצמחונים)-

    מלבד זה, עניין הדימוי מאוד נכון, בעיקר אם חושבים על זה שבישול ירקות דורש הרבה יותר רגישות ויצירתיות- מדובר בחומרי גלם עונתיים, ואת מוכרחה לדעת להתאים את עצמך לרכיבים משתנים ומגוונים.

  4. אני צמחונית כבר עשור, ולמרות שאני לא מבשלת, אני מסכימה עם כל מילה שכתבת, במיוחד עם הקטע התפיסתי של ויתור לעומת הרחבה.

  5. תודה על הפוסט החשוב והתומך
    לדעתי אפשר להמיר את קדירת החרס בשקיות קוקי. זה אמנם פחות אקולוגי, אבל עובד מצוין (בדיוק באותה דרך, זורקים את כל הירקות פנימה אפשר עם שמן זית ותבלינים ואפשר בלי כלום, מנקבים כמה חורים ומשאירים בתנור עד שמוכן. לאחרונה יש גם שקיות שמתאימות למיקרוגל אבל אני לא בטוחה לגבי מידת הבריאות של האופציה הזו (חלקיקי פולימרים באוכל וכו')

    ועוד עצה – בענייני ויטמינים ומינרלים חשוב לצרוך כמה שיותר עשבים, למשל פטרוזיליה טריה שהיא המקור הצמחי הטוב ביותר לברזל. אפשר תמיד לקצוץ ולפזר טרי מעל הירקות, או בסלט נפרד עם קצת בורגול/חיטה

  6. ועלמה – הטחינה נרמזה בסעיף חומוס. אבל לגופו של עניין היה אפשר להרחיב את הדיבור על טחינה. הנה משהו שלמדתי לא מזמן, בהכנת טחינה להרבות במיץ לימון על חשבון מים. לא במפתיע זה עושה את הטחינה חמוצה יותר. והפטרוזיליה של התגובה הקודמת משתלבת כאן.

  7. כשקראתי את העצות חשבתי שהייתי שמח מאוד לקרוא רשימה דומה על טבעונות.

    מצד שני, החוויה האישית שלי לפחות היא שהמעבר מצמחונות לטבעונות הוא הרבה יותר קשה, בעיקר בגלל שהפיתויים רבים יותר, ובהתאם – הסיטואציות שבהן צריך לומר לא. כך שרשימת עצות על טבעונות הייתה צריכה לעסוק קודם כל בעצות מסוג אחר: איך לא להתבאס מהויתור על שוקולד

  8. אז אתה אומר שהגעתי לגיל?
    30 פלוס זה אני
    ובאמת התחלתי להרגיש לא טוב לאחרונה.
    אולי זה הזמן לעבור סופית לצמחונות.

  9. בארץ אני נמנעת מבשר בגלל השחיטה הכשרה האכזרית ובגלל תנאי הגידול חסרי הרחמים של החיות. לא טבעונית אבל אוכלת רק גבינת עיזים וביצי חופש.
    אני נמצאת באירופה הרבה ושם אוכלת בשר בלי בעיה שכן המתת החיות הומנית ומהירה.
    האם ידוע למישהו האם גם שם גידול החיות תעשייתי ואכזרי? אם כן אני פורשת לצמחונות גם בנסיעותי לחו"ל

  10. נראה לי שחלק מהעניין של שינוי הדימוי הוא לא להתייחס לצמחונות כהימנעות או כצום, אלא כדרך חיים בפני
    עצמה (שלא מוגדרת לפי מה שאני מפסידה, פיתויים ופיצויים).
    יכול להיות שחלק מהקושי שאתה מתאר במעבר לטבעונות הוא כזה: התחושה של שינוי מאוד דרמטי שלא ברור בו מה *כן* אוכלים.
    באופן אישי אני צמחונית מילדות, ולכן לא ממש נתקלתי בקושי הזה כי אף פעם לא הרגשתי שחסר לי משהו, אבל אני יכולה להזדהות ברמת הרעיון.
    בינתיים תן לי להמליץ לך על בלוג טבעוני שמצאתי לאחרונה ונראה נהדר:
    http://tofufortwo.net/

  11. אמה מה? יש היום הרבה בעיות בתחום הזה.

    1. הקטניות והאורז המלא כיום הן מגעילות ממש. עד לפני עשור וקצת לקטניות היה טעם מעולה, היום הן תפלות, כולל החומוס, ולכם היום אפילו החומוס כבר לא טעים. בנוסף, לאורז המלא כיום יש טעם ישן ועבש של שקים. עד לפני עשור זה לא היה. אני מנסה באובססיביות את כל האורזים המלאים בכל הרשתות, המשווקים האורגניים וחנויות הטבע, וזה תמיד מגעיל. אז נאלצתי להפסיק לאכול אורז מלא.

    2. הירקות. לפני עשור החלו הירקות הרגילים לעשות לי מדי פעם כל מיני בעיות עיכול. וכמובן, הם גם נעשו מגעילים ותפלים בטעמם מרוב התערבות בגידול שלהם. ניסיתי אורגניים בכל מיני מקומות, ואכן הם טעימים כמעט כמו פעם, אבל לרוב, אצל המשווקים והמגדלים האורגניים, המילה "אורגני" פתוחה מאוד לפרשנות. חלקם משתמשים בחומרים כמו גופרית וכו', זה אכן אןרגני, אבל לאנשיפ עם קיבה רגישה זה עושה המון בעיות עיכול.
    אצל מגדל אורגני אחד שקניתי, כל השבוע היו לנו כאבי בטן ועצירות. לך דע מה הוא הכניס לירקות ועם איזה חומר אורגני, אך בעייתי, הוא גידל אותם. אצל אחר קיבלנו ממש הרעלת קיבה, לדעתי מהחומרים שמעלים חיי מדף, שגם חלק מהמגדלים האורגניים משתמשים בהם כדי נשמור על הטריות.
    בחנות ניצת הדובדבן הירקות לא בעייתיים, כי לא שמים להם מאריכי חיי מדף, אבל בדרך כלל הם נבולים ולא בא לי לקנות אותם. כנ"ל בעדן מרקט בגן העיר. הרוב שם טוב ולא עושה בעיות עיכול, אבל בדרך כלל התוצרת נבולה.
    כאמור, המגדלים האורגניים דרך הרשת, שמביאים הביתה, הם מפוקפקים, כי הירקות שלהם עלולים להיות בעייתים לבעלי קיבה רגישה, בגלל החומרים האורגניים אך הבעייתים שהם מגדלים אותם בעזרתם.

    3. כדי לצרוך תזונה צמחונית טובה ומקיפה יש לצרוך הרבה קטניות, ומי שלא יכול לשאת את התפלות שלהן כיום, לא יכול לאכול אותן יותר. אגב, אני קונה גם מהמשווקים האורגניים. לאחרונה האורז המלא שקניתי היה כה מגעיל, שירד לחתולים למטה. כנ"ל לגבי הירקות, כמו שהסברתי.

    לכן זה בעייתי. וזו לא רק בעיה אישית שלי. אני שומעת על כך מעוד אנשים.

  12. אגב, איני יודעת מה שכבת הגיל של המגיבים כאן ומה גילך, דרור. אני אוטוטו בת 50, ואני זוכרת את הטעם הנפלא של החומוס לפני 25 שנים, וזה לא דיבורי "זקני צפת". החומוס היה נהדר, והיום הוא תפל עד מבחיל. כנ"ל לגבי הירקות. כנ"ל לגבי הקטניות. עד לפני עשור הייתי מכינה מרקי קטניות מופלאים. היום אין להם טעם, אז הפסקתי להכין. בקיצור, היום מי שרוצה לשמור על תזונה צמחונית זה מאוד קשה לו, אם הוא רוצה לאכול גם טעים. ייתכן שמי שצעיר יותר, ולא מכיר את הטעמים בעבר, אולי לא יודע, ולכן אולי זה נראה לו בסדר.

    מכל מקום, אני כבר ממש מיואשת. אני עושה הכול כדי לקנות אוכל בריא שיהיה גם טעים, וזה לא מצליח לי. אין מקןם או משווק אורגני שלא קניתי ממנו.

  13. טוב, עכשיו הלכתי לברר בן כמה אתה, וראיתי שאתה בסך הכול צעיר ממני בעשור. לא ייתכן שאתה לא מבחין בהבדל הענקי בין הטעם שהיה עד לפני עשור לקטניות, חומוס וכו'.
    מה אתם עושים עם החידלדלות הטעם הזו? ועם הבעיות שיוצרים חלק מהירקות האורגניים? כתבתי על כך גם כאן בבלוג שלי לפני איזה ארבע שנים, וכלום, כולם מכחישים. וגם בבלוג האוכל אני כותבת על כך לפעמים. לא ייתכן שאתם לא מבחינים בכך שלקטניות כבר אם שום טעם, וגם לא לאורז המלא, ושהירקות מכל הסוגין, רגילים ואורגניים, עושים בעיות עיכול.

  14. תודה על ההמלצה, נראה מבטיח. אכן, לחשוב על טבעונות בתור מהלך פותח ולא מסתגר זה כנראה הפתרון, וזה מה שטובים וטבעונים חוזרים וטוענים. במידה מסוימת זה גם עולה מהקטע המצויין (ומעורר התיאבון) של דרור על סוגי השעועית שלא מבחינים בהם.

    באופן אישי, אני כנראה עצלן מדי ולא מספיק יצירתי כדי ללכת בכיוון הזה (נו, לפחות אני בעניין של חומוס וטחינה). באשר לקושי, אני לא טבעוני כ"כ הרבה זמן – בערך שנתיים – ומה שאני מוצא קשה הוא לא העדר אוכל, אלא ההרגשה שזה לא נעשה קל יותר, ושזה כרוך במאבק מתמיד

  15. אני חייב להודות שאני לא מרגיש מצוקה כזו, ובוודאי שאני לא זוכר איך היה האוכל לפני 20 שנה. בקושי איך היה לפני שנה אני זוכר. אני יכול רק להפנותך לחובזה שמהם אני קונה ירקות, והם טובים בעיניי ולא מעוררים את התגובות הקשות שאת מתארת. אבל אולי העניין הוא ברגישות שלך ולא רק באיכות התוצרת?
    האתר שלהם הוא chubeza.com
    לרעות – אני ממש לא חושב שהגויים טובים יותר מהיהודים בעניין זה ובוודאי שאין כאן שום "הומניות". תעייני בספר שיש אליו לינק בראש הרשימה, הוא נכתב לא על יהודים.

  16. המעבר לצמחונות יכול לגבות גם מחיר אחר שלא קשור לתזונה, שצריך גם עליו להתגבר. זה נשמע עניין פעוט וחסר משמעות, אבל במקרים מסוימים הוא ממש לא. יש מין עניין קדמוני כזה הקושר גבריות עם אכילת בשר, שבו "קרניבורים" ו"קניבלים" הם בסך הכל דוגמאות למחמאות שגבר יכול לקבל סביב השולחן (ויש גם לא מעט נשים שמתחרות על התארים החיוביים האלה). אגב, מצחיק שכבר מזמן איבדנו את ההצדקה לדימוי הזה, עוד כשהפסקנו לצוד, ועל אחת כמה וכמה עם הכניסה לעידן התעשייתי של המזון. אבל זה עדיין לא מפריע ל"קרניבורים" לראות בעצמם חבורת עילית של טורפים הנוטפים דם, זיעה והילת צייד. ואם גבר ניזון מה"שאריות" בארוחה משפחתית, הרי שהוא מטרה נוחה לירידות וצקצוקים במקרה הטוב, היעלבויות ומריבות במקרה הפחות טוב.

  17. כמה הערות:

    הבשר אצלי הוא לא תחליף לירקות – אני אוכל משתיהם והרבה.

    חומוס הוא לא תחליף לבשר – אני מוצא את עצמי הרבה פעמים אוכל בשר וחומוס והרבה..

    בקיצור,לא כל אחד שבע בקלות

    אני חושב שבהקשרים האלה מדובר בעניין אינדבדואלי ואי אפשר להכליל את כל אוכלי הבשר בכפיפה אחת
    הכל אישי ותלוי בטעם,גבולות השובע וגבולות הקיבה…

  18. חן חן על העצות במיוחד הקדרה הזו שלא יודע איך אין לי.

    אבל אני חייב לתהות לגבי הקביעה שלהכין חומוס בבית זה ממש לא מסובך. אולי התכוונת ש*ללמוד* להכין חומוס בבית זה לא מסובך? אם אני לא טועה מדובר בפעילות שנמשכת יומיים ומערבת לפחות 14 כלים שונים וחמישה שלבי הכנה. אבל אולי יש איזה סוד שאני לא יודע.

  19. רוב פעילות החומוס מתרחשת בלעדיך – השרייה של הגרגרים במים בתוך המקרר והחלפת המים פעם או פעמיים בדרך. ברגע שהם מושרים זה לא לוקח זמן רב. אבל באמת עדיף לאכול את זה בחוץ כי אחרי שמכינים מה שלא גומרים והולך למקרר מתדרדר במהירות.

  20. ננסה את החובזה האלה.
    מכל מקום, אלה לא רק טענות שלי, אלה של עוד אנשים שדיברתי איתם, קרובי משפחה, חברים ועוד.
    הטעם באמת הידרדר. ונדמה שאין מה לעשות נגד זה.

    לגבי הרגישות לחומרים, את זה צריך לברר יותר לעומק. בגלל זה אני כותבת על כך לפעמים, לגלות האם ישנן בעיות כאלה מירקות אורגניים לעוד אנשים.

    כל זה לא קשור כמובן אן להיות צמחוני או לא, אלא לדון בקשיים העומדים בפני מי שתזונתו צמחונית או כמעט צמחונית, ורוצה לאכול בריא, אבל גם טעים.

  21. רוצה להוסיף לסעיף 5 את התגלית האחרונה שלנו: מחבת פסים, או כמו שקראנו לה בבית – מחבת סטייקים.

    אנחנו נמנים על הצמחונים העצלים והמחבת היא פתרון לכל דבר כמעט: אנחנו מחממים עליה פיתות מהפריזר, זורקים עליה ירקות חתוכים (שום-בצל-פלפל בעיקר) ולפעמים גם טופו אחרי השריה, הופכים אחרי כמה דקות ודוחפים הכל לפיתה, לפעמים עם חומוס או חרדל.
    אני צמחונית כבר 19 שנים, הפעם האחרונה שבן הזוג אכל בשר היתה לפני עשור אבל אנחנו עדיין משתוקקים לטעם ולריח הצלוי-חרוך. מחבת הסטייקים מספקת אותנו.

  22. אם מכינים על מחבת כזו פרוסה עבה של דלעת זה יוצא מעולה, כמו "סטייק דלעת" כזה. טעם מרוכז. אפשר להכין גם על רשת של גריל במנגל ואז זה בכלל מעושן ומעולה. זה הולך מצוין עם איזשהו רוטב פלפלים למעלה, או איולי.

סגור לתגובות.