מסע אל הנמלים (1)

ברט הלדובלר ואדוארד וילסון, מסע אל הנמלים, הוצאת הרוורד: בלקנפ, 1994

(הערות מעמ' 1-40 מתוך 224 עמ').

  • מירמקולוגיה: חקר נמלים. ההבנה שיש אנשים (כמו שני מחברי הספר הזה) שמקדישים את חייהם למחקר של נמלים. לכל אחד הנמלים שלו.
  • נמלים הצליחו לשרוד זמן רב כל כך הודות ליכולת התקשורת המורכבת שלהן. הן מתקשרות בעיקר על ידי הפרשות כימיות מאזורים שונים של הגוף שמובנות על ידי זולתן במגע או ריח.
  • נמלים עורכות תעמולה, הטעייה, ריגול, מתקפות מאורגנות, השלכת אבנים במלחמה, וחטיפות של עבדים או חיילים.
  • לצד הנאמנות המוחלטת של הפרט לקן, לפעמים הן פועלות ממניעים אנוכיים. למשל, החדרת ביצים של פועלות למשכנות המלכה, לשם הפריה.
  • הנמלים (כמו הדבורים) הן בנות זמנם של הדינוזאורים (מקורן לפני כמאה מיליון שנה).
  • יש כ-10,000 מיני נמלים מוכרים וכנראה עוד כמספר הזה שאיננו מכירים עדיין.
  • חוקרי נמלים מסתכלים על האדמה כרשת של מושבות נמלים.
  • כותבי הספר הזה למדו חלק משפת הנמלים.
  • היחס בין אדם לנמלה מבחינה המשקל הוא אחד למיליון. אבל היחס בין כל המין האנושי לכל מין הנמלים הוא בערך של 1:1. יש להניח שיש לפחות 10,000 טריליון נמלים על כדור הארץ בכל רגע נתון (טריליון=מיליון מיליונים). כלומר, כל הנמלים שוקלות כמו כל בני האדם פחות או יותר.
  • יש תלי נמלים בגובה מטר ויותר, גובה שמקביל לגורד שחקים בן 40 קומות ביחס לגובה האדם.
  • הם מצאו 43 מינים שונים של נמלים על עץ אחד בפרו.
  • גלובלית, הנמלים הן חצי הבִּיוֹמָסָה של החרקים על פני כדור הארץ.
  • "נראה שהסוציאליזם באמת עובד בתנאים מסוימים. אלא שקרל מרקס לא התייחס למין הנכון".
  • חרקים מבחינים בצבעים.
  • אחרי ההזדווגות (שבחלק מהמינים מזכירה מאוד את זו של הדבורים) המלכה תולשת לעצמה את הכנפיים והולכת לחפש מקום לייסד בן קן. לגמרי לבד. הסיכוי שלה להיטרף בלי כנפיים הוא גדול.
  • במוח הנמלה יש כחצי מיליון תאי עצב.
  • השיא העולמי של חיי מלכה במעבדה – 29 שנים. לרוב הן חיות חמש שנים, וגם זה גיל מופלג. יש כאלה שחיות רק שלושה חודשים (כאילו היו אנשים שהיו חיים 80 שנה, 1,600 שנה, ו-10,000 שנה).
  • יש מלכות של נמלים חותכות-עלים בדרום אמריקה ובמרכזה שמולידות 150 מיליון פועלות, שמתוכן 2-3 מיליון חיות בלכ רגע נתון. יש נמלים אפריקניות שמולידות פי 2 מזה. פרט אחד שהוא הורה ליותר ממספר האנשים באוכלוסיית ארצות הברית, למשל.
  • הנמלים המציאו בנק זרע מיליוני שנה לפני בני האדם (בתוך גוף המלכה, כמו אצל דבורים).
  • המלכה מסמנת לזכרים מתי להפסיק להזריע אותה, והם מצייתים. אחרי כמה ימים הם מתים.
  • נמלה עוברת בחייה לפחות ארבעה שלבים: ביצה, זחל, גולם ונמלה. הנמלה הבוגרת היא יצור שונה לגמרי מהזחל. היא לרוב אוכלת מזון שונה. חלק מהנמלים עוברות שלב נוסף – והופכות למלכות (זה תלוי לא בגנטיקה שלהן, שהיא משותפת לכולן, אלא במזון, בטמפרטורה, ובהפרשות-מונעות-הפיכה-למלכה שהמלכה יכולה להפריש על הזחלים).
  • המלכה יכולה לקבוע את מין הביצה, כי ביצה מופרית תהפוך לנקבה. מכיוון שהמלכה מפרה את הביצים בעזרת הזרע שהיא שומרת בתוך גופה, היא מחליטה מתי להטיל ביצה לא מופרית ומתי להפרותה.
  • במקרה של מות המלכה, הפועלות לרוב לא יטפחו מלכה חלופית והקן יתדרדר וימות. הן יכולות לעשות זאת כי תמיד יש זחלים שיכולים להפוך למלכות.
  • ריבוי זכרים בקן הוא אינדיקציה לקץ המתקרב של הקן (כך גם עם דבורים).
  • ביפן נמצאה רשת של "קן-על" (supercolony) שיש בה כ-306 מיליון פועלות, מיליון מלכות, 45,000 קנים מחוברים, המתפרשים על פני 2,700 קילומטרים רבועים.

22 תגובות בנושא “מסע אל הנמלים (1)”

  1. תודה על המחקר הנמשך הזה בחיי היצורים האחרים בכדור. להגיד שזה "מכניס לפרופורציות" יהיה האנדרסטייטמנט הקיצוני ביותר שקרה לי.
    וזה – "נראה שהסוציאליזם באמת עובד בתנאים מסוימים. אלא שקרל מרקס לא התייחס למין הנכון".
    גדול 🙂

    אהבתי

  2. דרור,

    הולמת אותך הסוגה הנטורליסטית. באמת.

    יש ספר שאם לא קראת, בלי ספק כדאי לך. אני בעצם לא קראתי אותו אבל קראתי עליו. זה קלאסיקה של חקר הנמלים, מראשית המאה ה-20, שכתב דרום אפריקני שהיה בעיקר משורר, אבל גם חוקר טבע. כיוון שאתה קורא מהר יותר ממני, אולי תגיד לי אם כדאי לי לקרוא את מה שאני ממליץ לך…

    הנה זה:

    אהבתי

    1. תודה עידן. הספר שהפנית אליו הוא בעצם על טרמיטים, אותה חיה ידידותית שעם קצת רצון טוב יכולה לאכול לך (לא לך אישית כמובן) את הבית תוך יומיים. ואני אעבור אליו כשאסיים את הכרך של הנמלים. הזמנתי את הספר, תודה.

      אהבתי

  3. הספר "איש טבע" של וילסון, המחבר השותף כאן, שתורגם לעברית, גם הוא רובו ככולו עוסק בנמלים: אני זוכר שהתובנה המרכזית ששאבתי ממנו הייתה שהנמלים הן בעצם חייזרים. (כך שאמירתו האחרונה של סטיבן הוקינג על חייזרים הנמצאים בינינו לא הפתיעה אותי.)
    אכן, פרופורציות.

    אהבתי

    1. לא ידעתי שהספר הזה תורגם, תודה. יש סברה, אגב, שחלק מן החיידקים שרוחשים בכדור הארץ מקורם בפגיעות של גופים מהחלל, ככה שחלק ממה שאנו מכנים מחלות הוא בעצם התקפת חוצנים, שכדברייך כבר נמצאים כאן בעוד אנו מפנטזים אותם במרחקים גדולים. הוליווד מניחה כמובן מאליו שאפשר לראות חייזרים בעין, כי המדיום הקולנועי צריך את זה.

      אהבתי

      1. יש גם סרט על פגיעה של חידקים חוצניים – זרע אנדרומדה.
        במלחמת העולמות, התקיפה היא הפוכה: החידקים הארציים תוקפים ומחסלים את החוצנים.

        אהבתי

  4. עם כל הפירגון, בל נשכח שוילסון הוא גם אבי הסוציוביולוגיה, שהצמיחה הרבה מאד איוולויות במדעי החברה (דטרמיניזם גנטי, פסיכולוגיה אבולוציונית ועוד). אנטומולוג גדול, אבל פסיכולוג די קטן.

    אהבתי

    1. אכן. רוב הנסיונות להחיל תובנות מעולם הטבע אל עולם בני-האדם ותרבותם – אני מתכוון לתובנות שאינן, הממ, פואטיות ומטאפוריות – נופלות למלכודות מביכות מהסוג הזה; דארווין עצמו נמנע מכך לחלוטין, וכמוהו דוקינס, אבל גדודי פרשנים בפרוטה ממשיכים להמליץ על הסקת מסקנות ישירות מהנמלים אל החברה האנושית. ומדובר כאמור בחייזרים. 
      אבל בנמלים הוא מבין.

      אהבתי

  5. ויש את "נמלים" של יצחק אורפז [ומי שלא קרא את הספר, לא קרא על מלחמת 'דע את האויב' בחייו]

    *בנוגע לעיקרון התנ"כי, הוא מופיע [לדעתי] בפרק ג' בספר עמוס.

    הרשימות האלה הן תענוג.

    אהבתי

    1. תודה. עמוס ג' מתאר להבנתי עיקרון של סיבה ותוצאה, "אין אש בלי עשן". זה קצת שונה, נראה לי. וגם זה בהקשר מסוים (מוסרי). בוודאי אין שם עיקרון של המציאות בכללותה. החלוקה לפסוקים מדגימה זאת. אין א בלי ב; אין ג בלי ד. אבל הוא לא חושב על הקשר בין א ו-ד, למשל. זה לא בא כמובן למעט מגאונותו של הספר הזה, כמו של כל תרי עשר.
      http://www.mechon-mamre.org/i/t/t1503.htm

      אהבתי

      1. אולי זה סימון לציאה ממעגל החיזור.

        אולי זה דוקא חלק ממנגנון ההישרדות.
        הדבר הכי חשוב באותו זמן הוא הקינון. הטבע יודע להתאים את עצמו לסטטיסטיקות. כנראה שיש יותר סיכוי שתסיים לקנן מאשר שתיטרף. ובכל מקרה, מה האלטרנטיבה.. נמלה שהולכת לבנות קן והיא מכונפת, היא נמלת-קוקיה עם כוונות מפוקפקות.

        אהבתי

  6. זה מדהים כמה אפשר ללמוד מהנמלים…

    לא סתם אנחנו מזכירים אותן תמיד שמדברים על חריצות
    ועבודת צוות במטרה לנצח ולהשיג יותר בחיים.

    בתודה,
    מור

    טיול לדרום אמריקה

    אהבתי

סגור לתגובות.