חלום, 15.8.10.
טירת הוגוורטס. יש מלחמה בין שלושה עמי קוסמים בגלל קערה ובה תערובת של שלוש מתכות, זהב, כסף ועוד מתכת. לא מצליחים להפריד את פתיתי המתכת אלו מאלו בשום אופן. למרות שנראה שהם סתם מפוזרים בקערה, כמו דגני בוקר, נגיד.
לרון ויזלי יש רעיון: להפוך את הקערה על תכולתה לאנטי-חומר, ואז להפוך את האנטי-חומר בחזרה לחומר. זה אמור (משום מה, איני זוכר) לפתור את הבעיה ולאפשר את ההפרדה.
הוא עושה קסם (הלחש הוא "קרוּשיוֹ") על הקערה. רואים שחל בה שינוי. הכול הופך לאפור עם כמה גחלים שחורות. לרגע נראה שזה עובד אבל לא. זה נראה כמו פחם על אפר. כולנו מבינים שקרה אסון. לא מצליחים לשחזר את הקערה.
לדמבלדור נודע על זה. הוא זועם, ממש רותח מחרון, עד שפניו מתחילים להשתנות והוא כמעט הופך למפלצת. ברגע האחרון הוא מחזיר את עצמו לעצמו. "עשית כישוף קרושיו על הקערה?!", הוא צועק. "תאמר למשפחה שלך שם ב(כאן בא שם המקום) שאתה בחוץ" (הוא מדבר אנגלית ואומר Out).
מתחת לשולחן 
מעניין, אהבתי, טומורו נוור הפנס…איטס אול דה סיים פאקינג די… חוויה
אהבתיאהבתי
קרושיו מזכיר קרושל [crucial].
נסיון להכריע [בעניין שהיה מכריע שלא להכריע בו].
מעניין מה המתכת השלישית.
נשמע מתסכל [ל"ויזלי". ברור שהיה איזה רצון טוב שהתקלקל בגלל חוסר במידע]
[ולמה מלכתחילה יש רצון להפריד בין המתכות]
אהבתיאהבתי
באמת חלמת את זה? זה כנראה אחד החלומות החשובים של חיי. גם מכיוון שלא חלמתי אותו. אם הוא היה מופיע בשנתי שלי, הפשטות הרבה מדי היתה מעוררת אי אמון. תודה רבה.
אהבתיאהבתי
כן, כמובן.
אהבתיאהבתי
זה אפילו יותר מעניין ממה שחשבתי. חברתי (אחת המתכות) קיבלה (היום) הצעה לטוס לדבלין לראיין את מייקל גמבון. היא סירבה, אגב.
אהבתיאהבתי
אני לא הייתי מסרב. גם בגלל דבלין וגם בגלל גמבון.
אהבתיאהבתי