יש במוזיאון האורנז'רי שומר שידע לומר משפט אחד בכל הלשונות שבעולם. משהו כמו "נא הפקידו את מזוודותיכם במלתחה והתקדמו לתור לרכישת הכרטיסים". זה היה מדהים. הוא להטט בין ערבית ליפנית לפורטוגלית של ברזיל לרוסית. ומהי שפת אמך, תהינו, כשהפקדנו את מזוודותינו במקום המיועד לכך, כמצוותו. "אמי", ענה לנו עברית, "עודנה ישֵנה. כשהיא תקום היא לא תאמר לי אלא, 'סע לשם. לכל המקומות שלך. לכל המקומות מהם באות המזוודות האיומות. הנח מאחוריך את הציורים, הפסק כבר לדבר אתם כאילו בני עמך הם. אני אשמור לך על התמונות בזמן שתיעדר. אני יודעת שאף פעם לא תשוב אלי. אני אורה להם מה לעשות בשפת הסימנים של החירשים-אילמים שאימא – סבתך – לימדה אותי'."

*

"אבוי", קרא לפתע, כשצל הקונקורד נגע בתרבושו. "הלא החמצנו את הזֶ'ה דֶה פּוֹם!"

*

בקומה השמינית של ה- fnac בלה-האל, אחרי שרכשנו את ה-iPad התחברנו כבר לרשת אלחוטית והזמנו את המוצרים שהוצגו בחנות לנגד עינינו מהאתר של ה-fnac. מסרנו את כתובת ה-fnac, סניף לה-האל, ואספנו את המוצרים כעבור כמה דקות בקומה ה-16, ואת חלקם החזרנו במחלקת החזרות וזכינו בהחזר כספי מיידי שערכו עלה על הערך הנקוב של המוצר.

*

בתור ל"יורודיסני" נמנמו קצינים בכירים רבים של צבא צרפת. חלקם חבשו אוזניים עגולות, שחורות, של דמות מסרט קומיקס. חלקם – הברווזים – עישנו סיגר נפיץ.

*

"עִצרו את הסוסים!", קרא הגרמני. "הבחנתי בצִלו הנהדר של – הוֹ! – הזֶ'ה דֶה פּוֹם!"

*

"…וכל המשוררים שהתחבטו בַּשביל שבין הזֶ'ה דֶה פּוֹם והאורנז'רי…"

*

– "האם זה המוּזֶה די לוּבְר", לפתע הצטעקתי.

– "הו לא", ענו הסייסים. "זהו הזֶ'ה דֶה פּוֹם, מיסייה".

*

בכניסה ליורודיסני: חנות מוצרים נלווים. בחלון הראווה בובה מקומיקס אוחזת בדיוקן עקום של המונה-ליזה. מאוחר יותר, ב"מערת פינוקיו", באחת התחנות – דיוקן המונה-ליזה המושחת של דושאן (עם השפם), מושחת בשנית – דהוי, עקום, ואפשר להביט בו לשנייה, כשהקרון טס על פניו לקול מוזיקה מחרישת אוזניים (אין צורך בהסברים).

*

ביורודיסני, למרבה התדהמה, השירותים חפים מכל עיצוב. סתם שירותים.

*

קנדינסקי אחד (פומפידו), דגא אחד, סזאן אחד (אורסיי). (פירוט מתישהו בעתיד)

תגובה אחת בנושא “פרגמנטים פריזאיים, אוגוסט 2010

סגור לתגובות.