אינפרה (באלט, מוזיקה)

ג'ונתן בארוז כתב שהסוד של הבאלט הוא שהכול בו כל הזמן על סף התמוטטות, נפילה – וזה לא מתמוטט ולא נופל.  הנה חצי שעה מרגשת, מזעזעת מרוב יופי, של הבאלט "אינפרה" (תת), מאת ויין מקגרגור, למוזיקה של מקס ריכטר. את המוזיקה אפשר למצוא ולרכוש כאן. הבאלט עצמו לא זקוק לשום הסבר:

לסרט >>>>

5 מחשבות על “אינפרה (באלט, מוזיקה)

  1. יפה, אבל זו לא אבחנה ייחודית לבלט. גם בקירקס הכל תלוי על בלימה, בין אם זה המופע הפיזי של הלוליינים, או המופע של מאלף החיות שכולל חיית טרף ושוט. ומכאן מתבקשת קפיצה לקפקא, ולאמן הטרפז שלו – אותו דבר בדיוק, ואצל קפקא אפשרות הקריסה היא בכלל חלק אינטגרלי מההוויה, מלווה את הכתיבה של קפקא כצל.

  2. באלט במיטבו, גם המשחק בתאורה, והמשחק במישורים מקסים. אכן יש קשר ותמיד מצאתי כזה, בין לולינים בקרקס לבאלט.

סגור לתגובות.