38 תגובות בנושא “נתניה (פרסומת)

  1. וואו. איזו עטיפה (והשילוב שלה עם הכותרת)!!
    בשעה טובה!
    [אני יודעת שזה לא מה שאמורים להגיד כשיוצא ספר אבל – איך אתה מספיק את הכול… הפוריות היא כזו ברכה, אני מאחלת לך שרק ימשיך ככה]

  2. הכריכה יפה ומיוחדת, מעניין אותי על מה הספר, חושבת לקנות ולקרוא, את "אבנר ברנר" קראתי, אוהבת את סגנון הכתיבה שלך.

  3. ברכות חמות. האם מדובר בדק-גזרה, דוגמת "ערים תאומות", או בעב-כרס, דוגמת "הרוצחים"?

    הנוף הנשקף מהכריכה הוא באמת נוף נתנייתי טיפוסי.

  4. אני קונה.
    כריכה מדהימה – חגיגה לעיניים.

    (מסתבר שנתניה ממותגת לא רע. אני מניח שאילו היית, נניח, מקרית אונו – לא היית קורא לספר "דרור בורשטיין קריית אונו").

  5. היי, מה רע בקרית אונו?
    [טוב, נו]

    מזל טוב על הילד האחר. הוא באמת מוזר. שני עותקים במחיר אחד שם באור חדש את מושג הקריאה החוזרת. קודם בעותק זה. אחר כך בעותק האחר. אולי יש בזה משהו. כל עותק והסוד שלו [אפילו לבקבוקי חלב יש מספר סידורי]

    האמת היא שזה רעיון מצוין אחרי כמה דקות של מחשבה. במיוחד לפני החג. במיוחד שלא תמיד בא להוציא את הספר מהבית מייד בתום הקריאה ולהשאיל אותו לאחר.

    העטיפה עוצרת נשימה ממש. ראיתי נוף דומה בים של סיני לא מזמן. אבל שם הספר הופך ברגע את כל הנוכחים על העטיפה לתושבי יבשה.

    בהצלחה רבה

  6. הי דרור,
    קניתי, לא יכולתי שלא, הסקרנות לגבי נתניה (שלא משנה כמה אני מתרחקת ממנה, תמיד נשארת בפנים) , והעטיפה.
    רק התחלתי. מסתורי ומרגש. תודה!

  7. התחלתי אותו היום
    ועש לי חשק לקרוא ספרי מדע
    תודה עליו
    נראה לי שאני והוא נהיה חברים טובים

  8. תודה דרור על הספר המופלא שכתבת.
    אני קוראת לאט ובכוונה.
    זה הספר שבחרתי לי כמתנה לקרוא בנחת לאורך כל ראש השנה.

    מרגשת אותי היכולת שלך לחבר בשפה פשוטה וצלולה בין זמנים ומהויות שהם-הן אחד – אחת.
    אתה כותב גם למי שהייתי כילדה: התבוננתי בכוכבים, למדתי מאבי משהוא מהכימיה הנעלמת מן העין והתפעלתי מהפרעונים.

  9. דרור…
    הגעתי בעונג עד עמוד 97. ואז – מבוכה גדולה – העמוד הבא הוא עמוד 110, ואחריו ככה באי סדר רב עוד עמודים מפה ומשם, מה שמפסיק בעמוד 140 בערך.
    חשבתי אולי זה בכוונה. אבל נראה לי שלא.

    אז אני משהה את הקריאה עד שאחזור לסטימצקיה לבדוק…

      1. בינתיים לא עמדתי בפיתוי וקראתי תוך דפדוף אחורה וקדימה. כמו לעלעל בתודעה או בזכרונות, רק עם מודעות גדולה למספרי העמודים…

        אם זה עותק יחיד כזה – אשמור אותו אצלי…

        הספר נהדר.

  10. הלכנו באותם חללים, נולדנו מאותו הזקן ומעולם לא נפגשנו. כוכבים רחוקים אם תרצה. קראתי צחקתי ואפילו נזכרתי. שנה טובה.

  11. אם הכיצד מתייחס אל הזקן הרי אבי סבי הוא כפי שהיה אבי סבתך ואם הכיצד לעניין הפגישה – לדורות הקודמים פתרונים.

  12. קראתי,נתנ -יה. ספר מרגש.
    הזכרת לי בכתיבתך, שיש להשאר אחוזי פליאה אל מול קיומו של העולם וקיומנו שלנו בו.
    ספר נוגע במחשבה ובלב.
    תודה

סגור לתגובות.