ר' נחמן מברסלב (1772-1810) – קטעים מתוך "תורות ותפילות", הוצאת קרן ר' ישראל דב אודסר (וראו גם כאן)
- החכְמות מזיקים מאוד להאדם. והחכמים נלכדים בחכמתם של עצמם… כי חכמות אין צריכים כלל. והעיקר הוא רק תמימות ופשיטות ואמונה שלימה בהשם יתברך ובהצדיקי אמת. אף על פי שגם בתמימות צריכין להיזהר לבלי להיות שוטה, אף על פי כן חכמות אין צריכין כלל.
- דע כי יעקב אבינו כששלח את בניו ליוסף שלח עימהם ניגון של ארץ ישראל.
- כל הנגידים הגדולים הם כמעט משוגעים ממש בהנהגותיהם. כי אצלם נעשה על ידי הממון שיגעון גמור.
- כשדורש ברבים ושומעים תלמידים שאינם הגונים עונשו שנתפס בתפיסה [בית סוהר, ד"ב].
- רווח העולם הזה אין לשער. היינו מה שאדם יכול להרוויח בזה העולם. ואין צריך על זה הוצאות משלו, רק ממה שהכין לפניו הבורא יתברך יכול להרחיב ידו הרבה מאוד. עין לא ראתה וכו'.
- תיכף שנעשה ספר יש עליו חיפויים והסתרות שנחפה ונסתר אורו הצח והנפלא. והדפים של הכריכה הם מחפים וכו'.
- כל השמחות כגון חתונה או ברית הם רק בשעתן, ואם יסתכל על הסוף אין שום שמחה בעולם. כי סוף אדם וכו'. אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף אז יש לו לשמוח מאוד. כי סוף כל סוף דהיינו התכלית הוא טוב מאוד.
- על ידי הנגינה אדם ניכּר אם קיבל עליו עול תורה.
- מדירת הצדיק ניכּר מעשה הדור.
- כשאין האדם מסתכל על התכלית למה לו חיים.
- שומר ישראל שמור שארית ישראל, ואל יבוא שום חולאת וכאב ומכאוב על עמך ישראל, מלא רחמים רחם עלינו ועל כל ישראל ושמרנו והצילנו בכל עת שלא נאכל יותר מההכרח כלל רק נזכה שתהיה אכילתנו ושתייתנו במידה ובמשקל ובמשורה שלא נאכל שום אכילה יתרה שהוא בחינת מאכל בהמה. (פתיחה לתפילה)
- עיניים הם דברים עליונים וגבוהים מאוד, והם רואים תמיד דברים גדולים ונוראים היינו מראות וחזיונות, ואם היה האדם זוכה לעיניים כשרים, היה יודע דברים גדולים רק ממה שעיניו רואות, כי הם רואות תמיד אך שאינו יודע מה רואה.
- צריך כל אדם לומר: "כל העולם לא נברא אלא בשבילי" (סנהדרין לז), על כן צריך כל אדם לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם, ולמלאות חסרון העולם, ולהתפלל בעבורם.
מתחת לשולחן 
ההמלצה הראשונה – מתכון בדוק ליצירת עדר חסידים ממושמע, שלא שואל שאלות. פטנט ישן – בורות ככלי שליטה.
ההמלצה האחרונה – אגואיזם ילדותי. באיזה "תיקוני עולם" יתעסק אדם שחושב שהעולם נברא רק בשבילו? מן הסתם, רק בתיקונים שיועילו לו.
קח את שתי ההמלצות האלה ביחד, וקיבלת פרופיל חברתי לא רע של הציבור החרדי בארץ.
אהבתיאהבתי
בהמלצה השנייה הוא מדבר בפירוש על זה שכל אדם צריך לראות את העולם כולו כנברא בעבורו, ולכן עליו לא לעסוק בעצמו אלא "למלאות חסרון העולם" – לא חסרונו הוא!
וההמלצה הראשונה יכולה להתפרש כך, אבל כוונתו לא לטיפשות אלא לחוכמה מיותרת, ל-hair splitting וכדומה. כלומר לדעת מתי לעצור גם כשזה נוגע בחוכמה.
בכל מקרה, אני לא חושב שהיסטורית וסוציולוגית אפשר להחיל את הרוח הברסלבית על "הציבור החרדי בארץ" שברובו המכריע לא מכיר את הטקסט הזה.
אהבתיאהבתי
טוב, אני קצת חלוק עליך. ההימנעות מ"חוכמות" מתועלת ישירות, בהמלצה הראשונה, ל"תמימות" ו"אמונה תמימה". ברור שהכותב מבין היטב כיצד משרתת הימנעות מחוכמות את האמונה התמימה. לא להרחיק את פיצול השערות הוא מבקש, אלא לקרב את הרכנת הראש.
ביחס להמלצה האחרונה, אם הצדק איתך, הרי מדובר בדרך מוזרה ועקלקלה מאד להמליץ על צדיקות ואלטרואיזם – להציב את הרווח האישי כמושכל ראשון. וצריך להודות שתפיסה כזאת מותירה פתח רחב, שלא לומר מזמינה, למניפולציות (שכן הפוסק האחרון בעניין "תיקון העולם" הוא, כאמור, "בשביל עצמי").
ההערה האחרונה שלי לא היתה הסטורית, אלא פשוט נגעה לתפיסה עצמה שעולה מן הטקסט.
אהבתיאהבתי
טוב, זו קצת אשמתי כי הבאתי פסוקים בלי הקשר, וברור שאפשר להבינם בכל מיני כיוונים. אבל רוחו של ר' נחמן לא היתה דכאנית או כוחנית, למיטב הבנתי.
אהבתיאהבתי
תיקון, צ"ל "אמונה שלמה".
אהבתיאהבתי
לעניין יתרון החכמה וחסרון החכמה היתרה ראוי להביא מדברי ספר קהלת. בין השאר:
"כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב" (פרק א', פסוק י"ח)
"אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ ועל כן יהיו דבריך מעטים" (פרק ה', פסוק א')
"כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלוך נגד החיים" (פרק ו', פסוק ח')
"טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים" (פרק ז', פסוק ו')
"החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר" (פרק ז', פסוק י"ט)
"דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים" (פרק ט', פסוק י"ז)
"ויותר מהמה בני היזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר" (פרק י"ב, פסוק י"ב)
אהבתיאהבתי
צריכין, צריכין את החכמות.
אהבתיאהבתי
תודה דרור,
"כשדורש ברבים ושומעים תלמידים שאינם הגונים עונשו שנתפס בתפיסה" – מה זה אומר על כותבי בלוגים איכותיים כמוך וכמו עידן?
ולגבי התמימות – מבחינתי זו תמימות הלב ולא תמימות השכל
אהבתיאהבתי
כאן אין תלמידים, וכולם הגונים, ככה שלא קשיא
אהבתיאהבתי
אפשר לשער שהפחד מהחכמות (אצל רבי נחמן) קשור היסטורית בתנועת ההשכלה וביציאתם של משכילים יהודים מה"כלל" היהודי.
אם אכן כך הדבר, הפחד מהחכמות, הרווח היום בחוגים דתיים בישראל ("חכמות מערביות", קרא להן – תוך דחייתן – שר החינוך לשעבר יצחק לוי), נובע מאותו שורש.
אהבתיאהבתי
בהתייחס לדיון על חכמה ואגוצנטריות, נראה לי כי בשני המקרים ניתן להבין דברי נחמן באותה רוח של ספר הטאו:
"זה אשר אוהב את העולם כפי שהוא אוהב את גופו ניתן להפקיד בידיו בביטחה את העולם כולו". הספר מלא בהתייחסויות לתמימותו של ה'חכם' שהוא כתינוק, כבול עץ, ריק ועמום. למשל: "אם גלויים לפניך סודות ארבעת כיווני השמיים לא צריך עוד ידע ואפשר לחיות ללא דיעות"; "עקור את הספרים /המעט בלימודים /וייטב לעם מאה מונים […] הייה תם לב/דבק בפשטות/המעט עצמך/צמצם בתאוות/זנח הרגלים ישנים/גלה את עצמך העירום/ וחבק את האופי הראשון".
אהבתי את התייחסויתו של הרבי לאכילה.
אהבתיאהבתי
לר' נחמן מברסלב שפה משלו.
לא בטוחה שאפשר להבין את כתביו בקריאה דרך עיניים פוליטיות [ראה מקרה לנדו].
אהבתיאהבתי
קיקה,
זה נורא מזכיר את מה שחסידי הרבובדיה אומרים אחרי כל פליטת פה שלו: "לרב יש שפה משלו"…
ה"פוליטי" מצוי בעל כורחו בכתבי הרב נחמן. הוא כתב הרבה על תלמידים ועל היחס הנכון בין מורה לתלמידים, בין רב לקהילה. מה זה אם לא פוליטיקה? שאלות של ציות, של סמכות, של אוטונומיה, עולות בהכרח מן הטקסטים האלה. לא צריך להחתים כרטיס חבר במפלגה כדי להתערבב בפוליטיקה. מספיק שמתחילים לדבר על יחסים חברתיים.
את יכולה אולי לומר שאין מה לצפות ממישהו שפעל בסוף המאה ה-18 לרגישויות דמוקרטיות מופלגות (סך הכל, זה לא היה בדיוק הבון-טון הפוליטי אז). אוקיי, מקובל. זה עדיין לא הופך את הטקסט שלו לא-פוליטי, אלא לפוליטי בן-תקופתו. וזה עדיין לא אומר שלא ניתן לקרוא אותו באופן ביקורתי בימינו, שכן חוגים מסויימים ממשיכים לקרוא אותו באופן לא-ביקורתי.
אהבתיאהבתי
אני הראשונה להודות שבכל מקום בו יש יותר משני בני-אדם ישנה פוליטיקה.
אבל יש יוצאים מן הכלל.
אני מחזיקה בדעתי. אין פוליטיקה בכתבי הר' נחמן.
אהבתיאהבתי
אני חושב שאת המשפט על הצורך או אי הצורך בחוכמות צריך להבין בהקשר רחב יותר של הדרך להארה (או להתגלות). השאלה אם יש צורך בידע כללי ומדעי על מנת להגיע אל האמת עומדת בבסיס וויכוחים של תנועות פילוסופיות או רוחניות רבות. אפילו סנקה כותב באחד ממכתביו שאין צורך ללמוד חוכמות על מנת להגיע למידה הטובה ולחיות על פיה. גם בזן בודהיזם הויכוח הזה הכה גלים עם חוייננג וזרם "ההארה הפתאומית" שלו. אני חושב שגם כאן מדובר על איזושהי תפיסה לא מילולית של האל, חוויה כוללת, אוקיינוסית, מוחלטת ואינסופית כאחד שהחוכמות, גם של אנשים חכמים מאוד, לא תוכלנה לתאר.
בוודאי שאין כאן מזימה פוליטית אפלה מצידו של הרב נחמן, אלא פשוט נסיון לעזור לחסידיו להגיע לחיים הטובים כפי שהוא תופס אותם.
אהבתיאהבתי
דרור, ברשותך הערונת: "כל העולם לא נברא אלא בשבילי" (בבלי סנהדרין ל"ז) אינו אלא פרפרזה על דברי ר' מאיר במשנת סנהדרין פרק ד' הלכה ה'; וכן בתלמוד הירושלמי פרק ד' הלכה ט', וכך הובא שם: 'לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם', במקור אמירה אוניברסליסטית על יחידאיותו של כל אדם ואדם (אגב מכתבייד עתיקים של המשנה כגון קופמן, פארמה ולוֹ ומנוסח התלמוד הירושלמי על אתר, עולים הדברים עוד ביתר בהירוּת, כי לא נאמרו הדברים באשר ליהודים בלבד אלא לכל באי עולם, משום שמדובר שם על צאצאי אדם הראשון שאין אחד מהם דומה לחברו). כך שאין להבין את הדברים כאגואיזם צרוף, אלא אדרבה כהכרה עמוקה של כל אחד ואחד מבאי העולם,
על ייחודו וחד-פעמיותו. אם כל אחד מן הנבראים מקיים את חייו מתוך אותה הכרה- זו כבר שאלה אחרת.
אהבתיאהבתי
תודה, האם יש לך לינקים למקורות אלו?
אהבתיאהבתי
הנה לינק לנוסח מוגהּ של המשנה, ראה שם, סנהדרין פרק ד' הלכה ה' במלואה:
http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h44.htm
ציינתתי מוגהּ, מפני שבמרבית נוסחי הדפוס מובאת המשנה משום גרסות הדפוס של התלמוד הבבלי ושם יש כמה שינויים, ההופכים את משמע המשנה כולה כאילו מדובר בה על ישראל לבדו.
על כל פנים נוסחים של כתבי היד הקדומים של המשנה נמצאים במהדורות פקסימיליה בכל ספריה אוניברסיטאית, אני מניח. כוונתי לכתבי יד קופמן-בודפסט, פארמה-די רוססי, וקיימברידג'-לוֹ (אלו כתבי יד מן המאות האחת עשרה עד השלוש-עשרה); בשלושתם הגרסה הינה כתלמוד הירושלמי ושונה מזו של התלמוד הבבלי מעיקרה, למיטב זכרוני.
אהבתיאהבתי
'אפשר להתעורר ולחזור בתשובה גם למשמע ניגון "כל נדרי" בכנור.'
ר' מנחם מנדל מקוצק: http://twitter.com/mmkotzker
אהבתיאהבתי