עובדי אלילים (פארסה, תמונה ראשונה)


הדמויות

שַׁעְיָה (אביו של אסא, בן 80)

רַעְיָה + אָסָא (נשואים, כבני 50)

שוֹן (בנם, כבן 20)

פֶּלֶג (חברו של שון, כבן 20)

גַּמְלִיאֵל + גְּאֻלָּה (הוריו של פלג)

תמונה 1

דירה בורגנית. על ספה יושבים אסא ושון. אחרי כמה רגעים של דממה כורך אסא את זרועו על כתפיו של שון, לאט מאוד, כאילו בהילוך איטי.

אסא: כשאמות – ולא! אין לי כוונה למות, שון – כשאמות, אני רוצה שתבנה לי זִיגוּרָט. וזִיגוּרָט גדול. תסתכל בספרי היסטוריה. תסתכל בבבל, באשור. הזִיגוּרָט של אוּר-כשׂדים מאוד לטעמי. על שלמנאסר השלישי שמעת? אני חושב על משהו בסדר-גודל של "שמונים אמה אורכו". גדול. מה? מה זה זִיגוּרָט? זה כמו עמוד גדול. מין פירמידה עגולה. גדולה מאוד

שון: למה לך מבנה כל כך

אסא: גדול, ענק. ובראשו אני רוצה שתהיה גם אַסְטֶלָה. אסטלת ניצחון. כתובה כתב יתדות. ושתכריז על כל הניצחונות שלי. אני רוצה גם מעלית. ישר לראש הזִיגוּרָט. שקוּפה. וגם עוגות

שון: מעלית?

אסא: לחילופין – רַכֶּבֶל. רכבל לָעוגות. אקספרס

שון: רַכֶּבֶל

אסא: מה?

שון: כמה זה יוצא, שמונים אמה? בסנטימטרים?

אסא: כן. לא פחות. אני רוצה שהמזרח כולו יידע. שמרחוק יבואו להקריב לי נֶסֶךְ וּמִנְחָה. עז בתולין.

שון: אבא?

אסא (לא משגיח בו, נסחף): וגם קורבן אָשָם. אמרתי כבר שעז שחורה? עז בתולין. צריך שהכהן ישפוך שם דם. צריך שחיטה. אחרת בשביל מה אתה בונה שמונה אמה לגובה? אה?

שון: כהן?

אסא: כהן, כהן גדול. ואחרי כמה שנים תדאג שישחטו את הכהן. אני חושב שזה יהיה אַקט, נה, מאוד חזק. (שוהה). כשישחטו את הכהן, כוונתי. כהן גדול.

שון: ואת הדם – ?

אסא: הדם על המזבח, כן. אני רואה שיש לי בן-ממשיך. את המזבח תמקם ליד האסטלה. עכשיו, ברור שהמזבח –

(נכנס שעיה, היום חוגגים לו 80, כתר קרטון על ראשו וחולצה עם הדפסת "80" לגופו)

שעיה: (פונה אליהם תוך כדי הליכה, כממשיך שיחה) ולמה לא אומרים לך, החוקן זה בצוֹם מלא, אתה בא שׂבע, הבטן נפוחה, הרי היא העמיסה לי צלחת ארטישוק ושתי נקניקיות,

אסא: אבא –

שעיה: אני ברוסיה מה עשיתי? סוחר דבק סוסים. דבק סוסים אני מוכר, דבק סוסים אני עושה, דבק סוסים אני מורח על הלחם. כל החיים שלי הדבק – והסוס. ובא לארץ, ומה הם מבקשים אותי? צום יממה לפני החוקן. והארנונה לשלם הרי שילמתי כבר בחמישה עשר לחודש

שון: זכאי להנחה!

אסא: ומה זה, קנוניה? אתם יודעים משהו שאני לא?

שעיה: בתחום המושב לא הייתה ארנונה. וחוקן לא שמעו בכלל. הן לא ידענו קרוא וכתוב. היינו נבערים מדעת. רק הסוסים ורק הדבק. כן. רוכבים ביום ומדביקים בלילה. תחום המושב. ולאודסה בחגים. שם בּוֹרְשְט-חזיר מכרו בשתי קופֵּיקה.

אסא: היו לכם, אה… מזבחות שם, אבא? בגולה? הקרבתם עז שחורה?

שעיה: וכאן, כל החיים שלך ארנונה וארנונה. אני פּטוּר. אני אומר להם, הרי אני אדם נבער, על מה בדיוק אתם גובים לי מס, הרי אני פועל פשוט ב… ב…

(שון ואסא מביטים בו בדריכות. דממה. היסוס)

שון: בדבק?

אסא: סוסים?

שעיה: מה? אולי תפסיקו למלמל?

שון: דֶּבֶק סוסים?

שעיה: דבק סוסים! זה שאמרתי לו. לז'לוֹבּ

אסא: למי, אבא?

שעיה: (בבהלה) "אבא"?

אסא: נו… הרי אתה אבי. והנה נכדך, שון. בני. אתה יודע, שון מקים כתב עת באינטרנט. כתב עת ל… "שירה" (שון מוחמא אך מתחטא). אשריך, אבא, שבגיל 80 אתה זוכה לראות את נכדך מקים כתב-עת.

שעיה: מי אתם??

(שון ואסא מבוהלים מעט, מחליפים מבטים)

אסא: אבא, בוא נחליף נושא. אני יושב כאן עם הנכד המשפחתי ואנחנו ככה מעלים רעיונות, באורַח פילוזופי…

שעיה: דבק סוסים זה טוב יותר מדבק אפּוקסי. זה נדבק פעם אחת ולא יורד. הורידו לאשתי הרי שתי אצבעות שנדבקו לה לכיסא. (לאסא, בנו) אתה הכרת את אשתי?

שון: סבא, אבא מתכנן כאן את ההנצחה שלו. הוא מתכנן לו זִיגוּרָט שמונים אמה.

אסא: לא-לא, "שמונים", נו… ארבעים בקושי…

שעיה: שוב הזיגורט, אסא?! כבר שכחת איך נגמר כל העניין ההוא כשעבדת לַבַּעַל?

אסא: עבדתי לַבַּעַל. אשָמתי. זה נכון.

שון: מה? (פאוזה, היסטרי) מתי??

אסא: שנה אחרי כִּשְלון פולחן האשֵרה. כשלקחנו לך דם. בהרדמה.

שעיה: אביך היקר הקריב נסך-דם לַבַּעַל בלי דבק סוסים. שמעת על חובבנות כזו?

שון: חרפּה!

אסא: מה?

שון: עדיף כבר שתעביר אותי באש למוֹלך. עדיף כבר שתשחט. לקחתָ דם לנסך פיגולים? מילאת מבחנה לשווא?

שעיה: שלא תחשוב שלא עלה הרעיון לשחוט. קוששנו כבר, שפכנו נפט. אבל אמך, הקוּרבָה, טרפדה הכול.

(נכנסת רעיה, אשתו של אסא, בידיה עוגת יום הולדת ורודה עצומת ממדים, בשלוש קומות. מסך)

8 מחשבות על “עובדי אלילים (פארסה, תמונה ראשונה)

  1. אתה איש מצחיק ואני מתחייב לבוא לראות את ההצגה אם אתה מתחייב לסיים לכתוב את המחזה. (אבוא בשניים, ואשלם מחיר מלא, עשר אחוז לך והשאר לשאר…)

  2. איזה כיף לקרוא על הבוקר!
    " אביך היקר הקריב נסך-דם לַבַּעַל בלי דבק סוסים. " – מזמן לא צחקתי כל כך.
    מחכה להמשך

סגור לתגובות.