שלוש ערים

וסילי קנדינסקי, העיר הישנה, 1902, מרכז פומפידו, פריז

1. קנדינסקי

עיר ברקע שכמו התקרבה מדי וגגותיה התאדמו ממאמץ. בית אחד מביט החוצה בזוג עיניים כהות. אין אלו הזגוגיות הכהות של משקפי השמש שמאחוריהן עיניים בהירות: אלו העיניים עצמן. מעל לעיר מין קשת צהובה, מין חבּורה על השמיים. אישה נעצרת בשביל. הכול מואר מאוד, כלומר מכיל גם צל כבד, כבד כזפת.

אין זה מצור על העיר, אלא העיר שׂמה מצור על אישה אחת ויחידה. הצללים המתארכים שבגן מנבאים כבר את ניצְחון-העיר. צורת המגדלים כצורת הצללים, ודומה שלא השיחים מטילים את הצל, אלא מגדלי העיר. שהעיר שולחת את הצל החוּצה כמו שורשים שנשלחים מתחת לאדמה ויוצאים במרחק, לופתים אותך. העיר באור, בשקט, ממתינה. אבל יש הקרב הוכרע כבר. איך יודעים? כי בהמשך השביל שולחת הגדר צל עבה ודביק כקורי עכביש; כי משמאלה של האישה יש רק מדרון; כי אפילו צִלה של האישה אומר כבר: מִגדל. והוא ייגע עוד מעט, כשהשמש תזוז מעט והצללים יתארכו עוד, בשיח שבמרכז התמונה, הרובץ שם לרגליה כמפלצת.

מרכז פומפידו, 11.8.10
*

2. שוברט

2א. שוברט/ליסט

3. הרברט

http://readingmachine.co.il/home/articles/1200317061