7 תגובות בנושא “2 הרצאות על אוכל

  1. אין לי כוונה לבקר את הצמחונות, אני צמחוני בעצמי, אך האזנה חלקית להרצאה של מייקל גרגר עוררה אצלי את מחושי הדמגוגיה והמניפולציה. התחושה הברורה היא שהוא יורה את החץ – מוצרים מן החי מזיקים לבריאות בכל מצב ובכל תנאי – ולאחר מכן מצייר את המטרה במיטב כישרונו, שהוא לא מבוטל.
    מכיוון שאין ביכולתי וברצוני לבדוק את כל הטענות שלו, בדקתי את אחת הטענות הראשונות: אכילת ביצים מזיקה לבריאות. חיפוש קצר באתר של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד (
    שעורכת גם את המחקר שהוא מתייחס איליו) מעלה את הציטוט הבא:

    The only large study to look at the impact of egg consumption on heart disease—not on cholesterol levels or other intermediaries—found no connection between the two

    ובמקום אחר באתר של בית ספר לרפואה של הרווארד נאמר:

    A solid body of research shows that for most people, cholesterol in food has a much smaller effect on blood levels of total cholesterol and harmful LDL cholesterol than does the mix of fats in the diet. Recent research has shown that moderate egg consumption—up to one a day—does not increase heart disease risk in healthy individuals
    …… In the Nurses' Health Study and Health Professionals Follow-up Study, heart disease risk was increased among men and women with diabetes who ate one or more eggs a day.

    התמונה המצטיירת לפי הציטוטים למעלה היא הרבה פחות חד משמעית מאשר הרושם שהוא מנסה ליצור.
    אני לא מנסה לפסוק כאן לגבי התועלת או הנזק שבאכילת ביצים, ואת התזונה שלי אני לא מנהל לפי ההמלצות של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. אבל הלכתי לאתר שלהם מפני שמייקל גרגר הזכיר אותם.

    לתזונה יש השפעה גדולה על מצב הבריאות שלנו, אבל תזונה בריאה היא הרבה יותר מאשר הימנעות מאכילה של מוצרים שמקורם בבעלי חיים.

    1. אין לי כלים להכריע ביניכם. אני רק יכול לומר שאני לא הייתי אוכל ביצים גם אילו היה מוכח שאכילת ביצים משפרת את הבריאות. אני חושב שבגדול קשה להתווכח עם הטענה כי הדיאטה עתירת המזון מן החי היא לא בריאה לצד היותה לא מוסרית.

      1. אתה לא צריך להכריע מכיוון שכמו שכתבתי "אני לא מנסה לפסוק כאן לגבי התועלת או הנזק שבאכילת ביצים" אלא להצביע על הפער שבין העמדה שהוא מציג על סמך מחקר של אוניברסיטת הרווארד לבין הציטוטים שהבאתי מאותו המוסד.
        מעבר לכך, אני חושב שקשה לבוא עם תשובה אחת שתהייה תקפה לכל האנשים בכל המקומות. מה שטוב למי שחי בקוטב הצפוני לא בהכרח טוב למי שגר באפריקה בקו המשווה. מה שטוב לילד בין עשר לא בהכרח טוב לאדם בין שבעים ומה שטוב למרקם גנטי אחד, לא בהכרח טוב למרקם גנטי אחר (ובדרך אגב, זו אחת הבעיות בפירמידות המזון למיניהן, שהן מגדירות המלצות תזונה אחידות).
        בין דיאטה עתירת מזון מין החי לבין אפס צריכה של מזון כזה יש טווח רחב של כמה, איזה מזון, איך אוכלים אותו, ומי אוכל. את מי שמתנגד לאכילת מוצרי מזון מין החי מסיבות עקרוניות ה"דקויות" האלה לא מעניינות כל כך. אבל מי שטוען בשם הבריאות, מין הראוי שיתייחס להבדלים האלו. הבעיה היא שלעתים קרובות הסיבות הבריאותיות משמשות כאצטלה לסיבות העקרוניות. זה מזכיר לי מתנחלים שנוח להם לתרץ את מפעל ההתנחלות כמענה לבעיות ביטחוניות כאשר מה שמניע אותם הוא משהו אחר לגמרי.

סגור לתגובות.