הלב של המרק

 יהודית הנדל, בספר הנפלא "כסף קטן" (ספרי סימן קריאה, הקיבוץ המאוחד 1988), כותבת את המשפט הבא: "זה חשוב לערבב טוב ושבכל צלחת יהיה 'הלב של המרק'". המשפט הזה הוא גם עצה מצוינת לכותבים או לאמנים בכלל. לשאוף למצב שבו בכל משפט, בכל משיכת מכחול, בכל תנועה של ריקוד, בכל תיבה בפרטיטורה, נמצא הלב של היצירה. הלב יכול להופיע במופעים שונים, אבל ביצירה כזאת בכל משפט שתפתח תכיר את היצירה ואת היוצר. למרות שהמרק מורכב מחומרים שונים, כלומר יש לו כביכול לבבות שונים, סוד הערבוב מאפשר לחומרים השונים לבטא כל פעם מחדש את "הלב של המרק". ואם זה קורה משפט אחרי משפט, כמו שאכן קורה אצל הנדל ברבים מסיפוריה, לפנינו יצירה גדולה (אם אתם רוצים לקרוא סיפור גדול אחד השנה, קראו את "שמלות המשי של גב' קליין" מתוך הספר "ארוחת בוקר תמימה").

לפני שעה קלה המצאתי, לכבוד המרק של יהודית הנדל ותוך כדי מחשבה על המשפט הנ"ל, מרק, שלמיטב שיפוטי הוא שיא עבודתי בתחום המרקאות עד כה. להלן המתכון:

חצי ק"ג ארטישוק ירושלמי

2 תפוחי אדמה גדולים

בטטה אחת

כ-100 גרם עדשים כתומות שטופים

קופסת עגבניות

2 בצלים קטנים קצוצים

מעט שמן זית

מלח אוקיינוס, פלפל לבן, מעט כמון

רצוי: כ-200 גרם פסטה ירוקה בטעם תרד-זוקיני (חצי חבילה. יש בסופר של "ברילה")

1.5 ליטר מים רותחים

ההכנה בעצם מתחייבת מהחומרים: טיגון בצל בשמן זית, הוספת הירקות, ערבוב 5-7 דקות, הוספת העגבניות, ערבוב 2 דקות, הוספת התבלינים, הוספת המים הרותחים, הבאה לרתיחה ובישול בסיר מכוסה על אש קטנה במשך שעה עד שהארטישוקים יתרככו (כדאי לערבב במהלך הבישול פעם-פעמיים). טוחנים את הכול בבלנדר יד אבל לא לגמרי, מוסיפים את הפסטה ומבשלים בסיר פתוח מבעבע עוד 6 דקות (ע"פ הוראות היצרן).